שנת הלימודים תשפ"ה מסתיימת היום (שני) בבתי הספר היסודיים ובגני הילדים. 1,165,673 תלמידי בתי הספר היסודיים ו-535,660 ילדי גני הילדים יצאו לחופשת הקיץ, ויצטרפו לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים שיצאו לחופש בשישי שעבר. פעילות בתי הספר והגנים של החופש, קייטנות הקיץ של משרד החינוך, יפעלו החל ממחר למסיימי גני הילדים וכיתות א'-ג', עד 21 ביולי.

זו הייתה שנת הלימודים השנייה בצל מלחמת חרבות ברזל, שפגעה ביכולת לקיים לימודים סדירים. בתחילת השנה חזרו לפעולה מוסדות חינוך רבים ביישובים רבים בצפון, לאחר שפונו בתחילת המלחמה; אך באמצע ספטמבר החריפה המערכה בלבנון, ובמשך מספר שבועות הם נסגרו והתקיימה בהם למידה מרחוק. גם מוסדות החינוך באזור הקריות, עמק יזרעאל וחיפה נסגרו ועברו ללמידה מרחוק, עד להפסקת האש עם חיזבאללה.

אלפי תלמידים מיישובים שפונו חזרו במהלך השנה לבתיהם, בעיקר ביישובים הסמוכים לגבול הצפון – הערים קריית שמונה ושלומי וקיבוצים ומושבים רבים, וכן יישובים בעוטף. עקב כך, מסגרות חינוך שפעלו במקום הפינוי חזרו לפעול ביישובים עצמם.

לקראת סוף השנה, כלל מוסדות החינוך נסגרו ועברו ללמידה מרחוק למשך שבוע וחצי, עקב הלחימה של ישראל באיראן. עבור תלמידי החטיבות העליונות, המשמעות הייתה ביטול מסיבות הסיום, וסיום השנה וקבלת התעודות בלמידה מרחוק ברוב בתי הספר, או במפגשים מצומצמים פנים אל פנים. ירי הטילים מאיראן הוביל לפינוי של אלפי תלמידים שבתיהם נהרסו לבתי מלון. חלקם פונו לערים אחרות והרצף הלימודי שלהם נקטע.

השפעה נוספת של הלחימה עם איראן היתה ביטול של כמחצית מבחינות הבגרות לתלמידי התיכונים. שר החינוך יואב קיש החליט שהציון של התלמידים במקצועות בהם לא התקיימה בחינת בגרות יהיה ציון המגן שניתן על ידי בית הספר, ושתלמידים שיבחרו בכך יוכלו להיבחן בבחינה החיצונית.

מאבקי מורים: משביתת התיכונים ועד המחאה על הקיצוץ בשכר

השנה לוותה גם במאבקי מורים. שנת הלימודים בתיכונים לא נפתחה ב-1 בספטמבר בעקבות שביתה של ארגון המורים העל-יסודיים, שדרש לחתום על הסכם שכר חדש למורי התיכונים והתנגד לרפורמות שדרש משרד האוצר, בהן העסקת מורים בחוזים אישיים. רק ב-8 בספטמבר הגיעו הארגון ומשרד האוצר להסכמות, בהן העסקה ניסיונית בחוזים אישיים לתקופה מוגבלת, והמורים חזרו לעבודה.

מאבק נוסף החל במרץ, בעקבות אישורו של חוק להפחתת שכרם של עובדי המגזר הציבורי למימון המלחמה, בהם גם המורים בבתי הספר. החוק שנחקק בעקבות הסכם של ההסתדרות הכללית עם האוצר, קבע ששכרם של כל העובדים יופחת בשנת 2025 ב-3%.  הסתדרות המורים דרשה לערוך בהסכם התאמות, כך שלא יפגע בשכר הבסיס אלא במרכיבי שכר אחרים, ובשל כך הכריזה על שביתה בחודש מאי. בהוראת בית הדין לעבודה, השביתה הסתיימה ב-10:00 בבוקר והתקיים משא ומתן אינטנסיבי בין הסתדרות המורים לאוצר. במהלכו הושגו הסכמות לפיהן שכר הבסיס של המורים ייפגע, ב-1%, ויתר הקיצוצים יגיעו מדחייה של תוספות שכר עתידיות לחלק מהמורים.

אך התסיסה על הפגיעה בשכר נמשכה, ומורים וגננות במאות גנים ובתי ספר הודיעו שלא יגיעו ללימודים במחאה על הקיצוץ למרות ההסכם עם הסתדרות המורים, והודיעו על ימי מחלה. ההתארגנות הובילה להקמת תנועה בשם 'חינוך תחילה', ומשרד החינוך איים לפטר את המורים המובילים שלה, וניכה את שכרם של כלל המורים שהודיעו על ימי מחלה בשבוע זה. רק כעבור שבוע הודיעה התנועה על חזרה מלאה ללימודים.

במקביל עתר ארגון המורים לבג"ץ נגד החוק, בטענה שהוא לא חל על חלק ממוסדות הלימוד החרדיים (אלו שהמדינה משתתפת בפחות מ-40% מתקציבם), אך עתירתו נדחתה, ולמעשה למורי התיכונים אין הסדר דומה לזה של הסתדרות המורים ושכרם קוצץ.