איגוד אמני ישראל (אמ"י) הכריז היום (שלישי) על שמות הזוכים בפרסי מפעל חיים לשנת 2025. חלוקת הפרסים תתקיים ב-28 באוקטובר בהיכל התרבות פתח תקווה, ותכלול מחווה מיוחדת לקורין אלאל ז״ל ולזאב רווח ז״ל, שהלכו לעולמם השנה. נוסף לעשרת חתני וכלות פרסי מפעל חיים, פרס לאמנית פורצת דרך ניתן השנה לשורדת הנובה ונציגת ישראל באירוויזיון יובל רפאל.

יו"ר איגוד אמני ישראל יונה אליאן קשת: "לצד הפעילות האינטנסיבית של אמ"י לאורך כל השנה בשמירה על זכויות האמנים, חשוב לנו כמו בכל שנה לעצור לרגע על מנת להוקיר את חברינו האמנים שזוכים בפרס מפעל חיים. כל אחד ואחת מהם תרם תרומה משמעותית לתרבות הישראלית. לצערנו ולרי פאנוב, מאבני היסוד של המחול הישראלי, לא יזכה לעמוד על הבמה ולקבל את התשואות המגיעות לו, אבל אנחנו מודים על כך שהספקנו לבשר לו על הזכייה ולשמח אותו בימיו האחרונים, עדות נוספת לחשיבות שבהוקרת האמנים עוד בחייהם".

הערב נערך זה שנים בפתח תקווה בהפקה משותפת של מנכ"ל היכל התרבות פתח תקווה אריה ימיני, עיריית פתח תקווה ואמ״י. השנה יקחו חלק בקיומו פורום העצמאיים מבית ההסתדרות, אשכולות, הפי״ל ואקו״ם.

הזוכים בפרסי מפעל חיים:

ד"ר אסתרית בלצן

פסנתרנית ודוקטור למוזיקה מביה"ס מנהטן בניו יורק. יצרה ז’אנר מקורי שנעמי שמר זיכתה בשם 'הפסנתר המדבר', ושינה את פני הקונצרטים בישראל. היא מרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב וזכתה בפרסים רבים בארץ ובעולם, כולל פרס אריק איינשטיין, פרס לנדאו, ופרס שר החינוך. היא קיבלה אות הערכה של 'יד לבנים' על מופעים בהתנדבות למשפחות שכולות ולאנשי העוטף במלחמת חרבות ברזל.

יואב יצחק

זמר יוצר ומבצע פופולרי במוזיקה הים תיכונית. מאז פריצתו בשנת 1991 עם אלבום הבכורה שלו 'זה הזמן לסלוח' המשיך ליצור בסגנונו הייחודי. ליצחק 16 אלבומים בסגנון ים תיכוני עם השפעות מהמוסיקה היוונית, ההודית והספרדית. בין להיטיו הגדולים: 'פני מלאך', 'זה הזמן לסלוח', 'תני חיבוק ילדונת', 'עד סוף העולם', 'צלצולי פעמונים' ו'עד חצי המלכות'.

יזהר כהן

זמר, פזמונאי, מלחין ושחקן. ב-1978 הקנה לישראל את ניצחונה הראשון אי פעם באירוויזיון בפריז עם השיר 'אבניבי' (מילים: אהוד מנור, לחן: נורית הירש), בליווי להקת אלפא-ביתא. ב-1985 חזר לבמת האירוויזיון עם השיר 'עולה עולה', שהביא לישראל את המקום החמישי והמכובד. במהלך הקריירה שלו הוציא חמישה אלבומים, הופיע בארץ ובעולם, ייצג את ישראל באירועים בינלאומיים ופעל ברחבי העולם בגיוס תרומות למען מדינת ישראל.

ד"ר הנרי ליברוס

קוסם, נולד בגטו ברומניה בזמן השואה. ד"ר ליברוס החל לעסוק בקסמים בילדותו ולאחר עלייתו לארץ הפך לדמות מרכזית בקהילת הקוסמים. ממקימי אגודת הקוסמים בישראל. לאורך השנים היה שופט, מורה ויו"ר ועדת האתיקה של האגודה, ואף עמד בראש סניפים מקומיים של אגודות קוסמים בינלאומיות. התנדב לקיים מופעי קסמים, במקביל לעבודתו כרופא מנתח בכיר בבית החולים ברזילי. בשנים האחרונות וביתר שאת מאז שבעה באוקטובר, הופיע בהתנדבות ביחידות צבאיות, באזורי הלחימה בעזה ובלבנון, במקלטים, בפני חיילים פצועים בבתי החולים, ובקרב קבוצות של ילדים שאבותיהם גויסו למלחמה.

מוני מושונוב

שחקן, קומיקאי, במאי, תסריטאי ומנחה, זוכה פרס אופיר ופרס האקדמיה לטלוויזיה. מושונוב נולד וגדל ברמלה, ולאחר שירותו הצבאי החל ללמוד משחק בחוג לאמנות התיאטרון של אוניברסיטת תל אביב. שיחק בהצגות תיאטרון רבות ומצליחות בתיאטראות חיפה, הקמארי, הבימה ובית ליסין, וכיכב בתפקידים רבים בקולנוע. בשנת 2021 זכה בפרס אמ"י למפעל חיים יחד עם חבורת 'זהו זה', תוכנית הבידור שבה בין היתר שיחק את דמות ה'באבא בובה'. הפעם הפרס ניתן לו באופן אישי על פועלו רב השנים ותרומתו החשובה לתרבות הישראלית. מושונוב נשוי לשחקנית סנדרה שדה, שנמנית אף היא ברשימה הזוכים השנה בפרס מפעל חיים של איגוד אמני ישראל.

ואלרי פאנוב ז"ל

רקדן ואיש מחול, הלך לעולמו לפני מספר שבועות, בגיל 87. פאנוב, יליד ברית המועצות, החל את דרכו כרקדן מילדות. למד בבתי הספר המובילים בעולם לבלט קלאסי, ורקד בבלט 'מאלי' בלנינגרד כסולן ראשון ובבלט 'קירוב', כסולן. ב-1972 ביקשו הוא ואשתו לעלות לארץ, אך נתקלו במאבק עם השלטון הסובייטי, שהוביל למאסרו. בעקבות לחץ פוליטי וציבורי הצליחו הזוג לעלות לארץ. הופעת הבכורה שלהם בעולם המערבי נערכה ב-1975, לצד התזמורת הפילהרמונית הישראלית. פאנוב רקד עם רעייתו בלהקות 'בת־שבע' ו'בת-דור' והשניים השתתפו במשלחות רקדנים בעולם. בשנת 1993 ייסד פאנוב להקת בלט ובית ספר לבלט במסגרת המרכז לאמנויות של אשדוד. בלהקת 'בלט פאנוב' שהקים ב-1998 רקדו רקדנים מובילים רבים.

יהודה קיסר

גיטריסט ויוצר ישראלי, יליד הארץ ממוצא תימני, נחשב לאחד מהאבות המייסדים של הצליל הים תיכוני בישראל. מזוהה בסאונד הייחודי שפיתח שמשלב מוזיקה מזרחית וגיטרה חשמלית. ממקימי להקת 'העוד'. ליווה והקליט באולפנו את זוהר ארגוב, חיים משה, זהבה בן, ועוד רבים. תרומתו האמנותית הפכה אותו לדמות מרכזית בהתפתחות המוזיקה ישראלית.

דורית ראובני

זמרת-יוצרת בולטת ומשפיעה זה יותר מחמישים שנה. הייתה סולנית בלהקת פיקוד המרכז ומשם יצאה לקריירה עצמאית. כתבה והלחינה שירים רבים שהפכו עם השנים לקלאסיקות ישראליות. רבים משיריה עוסקים באהבת הארץ ונופיה. בין להיטיה הגדולים ניתן למנות את 'היום היום', 'מסביב למדורה', 'האיש מן הבקעה' ו'אדם צובר זיכרונות'. הופיעה על במות רבות בארץ ובעולם, ונעשתה לקול מרכזי בתרבות הישראלית.

סנדרה שדה

שחקנית תיאטרון וקולנוע ילידת רומניה. שיחקה בתיאטראות הרפרטואריים במגוון תפקידים: החל מטרגדיות שייקספיריות, דרך דרמות משפחתיות ועד לקומדיות שנונות. היא הופיעה גם בסרטים ישראליים עטורי שבחים כמו 'האופה מברלין', 'ימים קפואים' ו'למראית עין', והייתה מועמדת לפרס אופיר על תפקידה בסרט ב'שישה מיליון רסיסים' בבימויה של ציפי טרופה. כמו כן, שיחקה בסדרות טלוויזיה מצליחות בהן 'עבודה ערבית', 'פלפלים צהובים' ו'סברי מרנן'.

יונתן שחם

פסנתרן, מלחין, מעבד ומנצח להקות קוליות. זוכה בפרס מטעם ארגון 'מיל"ה', המקדם את הזמר הווקאלי בישראל ופועל בשיתוף עם אמ"י. חבר קיבוץ גבים, שבו הוא מפעיל אולפן הקלטות, ופועל כמנצח ומעבד של הלהקה הקולית 'בסגנון אחר' ששרה ג'אז. בימים אלה שחם עובד על ספר עיבודים חדש שייצא לאור בקרוב.

רנה שינפלד

רקדנית ויוצרת מחול כלת פרסים רבים, בעלת שם עולמי. ממייסדות להקת 'בת-שבע', והייתה המנהלת, הכוראוגרפית והרקדנית הראשית שלה במשך כ-20 שנה. זו להקת מחול שפונה אל עבר תיאטרון-מחול, ופועלת תוך שיתוף פעולה עם יוצרים מאמנויות שונות לחקר מתמיד של צורות ביטוי חדשות. לאורך כל הקריירה שלה עסקה בלימוד מחול לדור הצעיר. על פי הניו יורק טיימס היא ״אחת הרקדניות החשובות בדורנו״.

פרס מיוחד לאמנית פורצת דרך: יובל רפאל

הזמרת זוכת העונה ה-11 של 'הכוכב הבא לאירוויזיון', שורדת הטבח במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר. ייצגה את ישראל באירוויזיון עם השיר 'New Day Will Rise' וסיימה במקום השני. פרס זה מוענק באדיבות משפחת דותן לזכרו של דודו דותן ז"ל, כאות הוקרה על הישג יוצא דופן.

צילומי האמנים בתמונה הראשית לכתבה: מושיק ברין; דיאנה; אילן בשור; משה מירון; עודד אילן; רלה ליברוס; מריה ווסימן; דניאל בר און; טל גבעוני