בג"ץ דן היום (שלישי) בשתי עתירות מרכזיות הנוגעות למינוי ראש השב"כ הבא, על רקע מחלוקת חריפה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. הדיון, שהועבר תחילה בשידור חי עד שהופסק, נוגע בשאלת הסמכות למנות את ראש שירות הביטחון הכללי לאחר פרישתו של רונן בר, ובעיקר בשאלה אם נתניהו, הנמצא בניגוד עניינים בשל חקירות פליליות הנוגעות ליועציו, רשאי לעסוק במינוי.
בתום הדיון, הציע מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, כי יעביר לשופטים סקירה ביטחונית אשר, לטענת ראש הממשלה, קשורה למינוי ראש השב"כ. היועמ"שית נדרשה להגיב להצעת מזכיר הממשלה, ולאחר מכן יתנו השופטים את החלטתם בנושא. לאחר השופטים נתנו לממשלה והיועמ״שית שבוע להגיע להסכמות.
העתירות הוגשו עקב חוות דעתה של בהרב-מיארה, שקבעה כי נתניהו אינו רשאי למנות את ראש השב"כ, בעקבות פסיקת בג"ץ שקבעה כי הוא מצוי בניגוד עניינים בשל מעורבותו בפרשות קטאר-גייט והמסמכים הסודיים, שבהן חשודים יועציו הבכירים. "לא ניתן לנתק בין פעולת פיטורים לפעולת מינוי", הסבירה בהרב-מיארה, "ולשתי הפעולות עשויה להיות השפעה אסורה על החקירות". לפיכך, קבעה כי גם מינויו של האלוף דוד זיני, שעליו הכריז נתניהו, פסול, והמליצה ששר אחר בממשלה יראיין את המועמדים.
הדיון בבג"ץ עוסק בשתי עתירות: הראשונה, שהגישו משפחות שכולות וקרובי חטופים, דורשת לבטל את חוות הדעת ולאפשר לנתניהו למנות את ראש השב"כ, בטענה כי כל דחייה מסכנת את ביטחון המדינה. השנייה, שהגישה 'האקדמיה למען ישראל דמוקרטית', דורשת להחמיר אף מעבר לעמדת היועצת, לשלול מהממשלה כליל את הסמכות למנות ולהעביר את ההחלטה לוועדת איתור מקצועית.
היועצת המשפטית לממשלה דחתה את העתירה הראשונה ועמדה על חוות דעתה, אך התייחסה בחיוב למתווה המחמיר, וציינה כי הוא "מהודק יותר".
ראש הממשלה נתניהו, באמצעות עורך דינו, טען: "ראש הממשלה, שהוא הגורם הממונה על שירות הביטחון מטעם הממשלה, הוא זה שצריך להמליץ על המועמד שנראה לו המתאים ביותר. לא ייתכן להעביר את הסמכות האמורה לכל שר אחר, כשהחוק וההיגיון הפשוט מחייבים לאפשר לראש הממשלה לנהל את ביטחון המדינה".
את תפקיד ראש השב"כ ממלא בינתיים סגנו של רונן בר, ש', שמונה לממלא מקום לתקופה של חודש או עד להשלמת המינוי הקבוע, בהתאם להודעת נתניהו.
