ועדת החינוך אישרה ביום רביעי לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שתמנע העסקת מורה שלמד ברשות הפלסטינית. על פי הצעת החוק, לא יועסק עובד הוראה שיש לו תואר ממוסד אקדמי ברשות. הצעת החוק אינה חלה על מורים שכבר מועסקים במערכת החינוך, או על אנשים שכבר השלימו את התואר או למדו לפחות שנתיים. ההצעה מתירה למנכ"ל משרד החינוך לאשר העסקת עובד הוראה בעל תואר מהרשות, במידה שיש לו תואר מקביל ממוסד מוכר בישראל.
מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בעשור האחרון ישנה מגמת עלייה במספר המורים בעלי תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית. בעשור האחרון נכנסו 30,339 מורים חדשים להוראה בחינוך הערבי, 11% מהם בעלי תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית. מתוך אותם 3,447 מורים חדשים, 62% מלמדים במזרח ירושלים, 29% מהם מלמדים בחינוך הבדואי בנגב, ו-9% במחוזות אחרים. בשנת הלימודים הנוכחית מלמדים במזרח ירושלים כ-6,700 מורים, שלפחות 60% מהם בעלי תואר ראשון ממוסד אקדמי פלסטיני.
המציעים, ח"כ עמית הלוי ואביחי בוארון (הליכוד), נימקו את הצעתם בכך שבשנים האחרונות ישנה עלייה בהיקף אזרחי ותושבי ישראל שרוכשים השכלה במוסדות אקדמיים ברשות הפלסטינית ובהיקף בוגרי מוסדות אלו המשתלבים במערכת החינוך בישראל. עוד הוסיפו כי הלימודים במוסדות אלה כוללים, במקרים רבים, תכנים אנטישמיים ואינדוקטרינציה שתכליתה שלילת קיומה של מדינת ישראל והסתה חמורה נגדה.
לפיכך, אמרו המציעים כי מטרת הצעת החוק היא "למנוע את השפעתה המזיקה של הרשות הפלסטינית העוינת את מדינת ישראל וערכיה ולשמור על ערכי החינוך של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כפי שגובשו בחוק החינוך הממלכתי". במהלך דיוני הוועדה חזר ח"כ הלוי על עמדה זו וטען כי "כל הלומד במוסדות הרש"פ מחונך לשנאת ישראל ולרצון להשמדת מדינת ישראל".
האגודה לזכויות האזרח קראה לדחיית הצעת החוק בטענה כי היא אינה מידתית ופוגעת בזכויות יסוד. עוד מוסיפים באגודה כי את מטרת החוק ניתן להשיג באמצעות הפעלת החוקים והתקנות הקיימים, ומצביעים על הנזק שייגרם למערכת החינוך ולהעסקת הצעירים הערבים בעקבות החוק. "לא טובת התלמידים היא זו שמניעה הצעת חוק זו, אלא תפיסת עולם שרואה ברשות הפלסטינית ובפלסטינים כולם – גם אזרחי ותושבי ישראל – אויב, וניסיון מתמיד לנקות את המרחב החינוכי בישראל מסממני תרבות ומורשת פלסטיניים, יהא המחיר לכך אשר יהא".
יועמ"שית הוועדה: אין בסיס עובדתי להצעה
במהלך דיוני החקיקה אמר יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יוסף טייב (ש"ס): "לא נשלים עם זה שאנשים שספגו שנאת יהודים כשרכשו השכלה ברשות הפלסטינית, במקום שמעודד טרור, ילמדו את ילדינו – גם בחברה הערבית, כי הם לא פחות חשובים".
בוארון הוסיף: "החוק הזה קריטי כדי לעצור את ה-7 באוקטובר הבא וזו לא הגזמה, כי נכון להיום אלפי מורים שמלמדים בבתי הספר בישראל הוכשרו ברשות הפלסטינית ומשמשים ממש שליחים שלה במערכת החינוך של ערביי ישראל ובמימון מלא של משרד החינוך. את זה אנחנו עוצרים בחוק הזה".
עם זאת, במהלך הדיונים לא הוכיחו מציעי החוק את טענתם כי מורים שלמדו ברש"פ בהכרח מחנכים נגד ערכי המדינה וקיומה. היועצת המשפטית של ועדת החינוך, עו"ד תמי סלע, הצביעה במהלך הדיונים על קשיים חוקתיים, כמו פגיעה בחופש העיסוק והיעדר בסיס עובדתי להצעת החוק.
במהלך הדיונים התנגד ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) להצעת החוק. "תכלית החוק איננה חינוכית. זוהי חקיקה גזענית ופוגענית שנועדה לפגוע בנגב ובמזרח ירושלים". חברת הוועדה, ח"כ יסמין סאקס פרידמן (יש עתיד), מחתה על היעדר חלופות למורים ולמערכת החינוך. בתגובה, אמר בוארון כי משרד האוצר לא מעביר למשרד ירושלים 160 מיליון שקלים המיועדים להכשרת מורים. סכום זה נועד להכשרת צעירים ממזרח ירושלים לאקדמיה ולתעסוקה.
