ועדת הכספים קיימה דיון היום (ראשון) במתווה הפיצויים לעסקים וההקלות בדמי אבטלה עבור עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת). יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) קרא לאוצר לבחון את האפשרות לאפשר לעסקים להשוות את מחזור עסקיהם לשנת 2023 טרם המלחמה ולא רק לשנת 2024.
המתווה שמשרד האוצר הציע אומר שרק עובדים שנעדרו במשך 11 ימים מעבודתם יהיו זכאים לפיצוי. מעסיקים וחברי הכנסת דורשים להרחיב את ההקלות, ולקצר את התקופה המזכה בתשלום דמי חל"ת לתשעה ימים. זאת, מתוך חשש שעובדים רבים ששבו לעבודתם בהתאם להנחיות פיקוד העורף, לא יהיו זכאים לפיצוי בגין ימים בהם נעדרו.
נציג אגף התקציבים באוצר, כפיר בטט, הציג בפני הוועדה את מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים, הכולל הקלות בזכאות לחל"ת, לצד פיצוי עסקים בגין הוצאות שכר ובגין הוצאות קבועות בהתאם להיקף הפגיעה בהם. לדבריו, מתווה הפיצויים מתבסס על אותו המתווה ששימש בתחילת מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023: "זה מתווה מוכר – העסקים מכירים אותו, רואי החשבון מכירים אותו ויש לזה גם חשיבות לא להמציא את הגלגל מחדש".
להערכתו, בהתאם לחקיקה מהירה בכנסת, עסקים יוכלו להגיש בקשות לפיצויים כבר ב-15 ביולי ולקבל פיצויים שלושה ימים לאחר מכן. לדבריו, ההסכמות לפיהן תקופת ההיעדרות המזכה בדמי אבטלה תהיה 11 יום מתוך 12 ימי המלחמה, הושגו עם ההסתדרות לאחר סיומה. ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) ביקשה ממשרד האוצר להציג בפני הוועדה הערכה לגבי העלות התקציבית של קיצור התקופה המזכה בדמי אבטלה, לעובדים שנעדרו מעבודתם מ-11 ל-9.
נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, אמר שההסכמה העקרונית של ארגוני המעסיקים עם האוצר הושגה טרם סיום המלחמה: "אנחנו לא נביאים ואף אחד לא ידע שתהיה קבוצה ענקית של עובדים שתמצא עצמה מחוץ למתווה. כ-100 אלף עובדי המסחר והשירותים הגיעו לעבודה ביום חמישי, שישי ומוצאי שבת בצל הנחיות פיקוד העורף. הם עבדו בהנחיית המעסיקים והממשלה. לא יכול להיות שאנשים שעבדו במשך שלושה ימים יקבלו על זה עונש ולא יקבלו פיצויים על הימים בהם לא עבדו. אני לא חושב שזה הוגן ואני קורא לחברי הכנסת שלא לאפשר את העוול הנוראי הזה שייגרם להם".
"צריך להיות ברור לכולנו שאם פיקוד העורף מאפשר, עובדים מגיעים ולא יכול להיות שייפגעו בזכויותיהם לחל"ת", אמרה ח"כ נעמה לזימי (העבודה), "לא ייתכן שהעובדים יחששו שהמדינה לא תפצה או שהעסקים יתקשו להביא עובדים לפתוח עסקים כשאפשר". ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), ולדימיר בליאק (יש עתיד) ונאור שירי (יש עתיד) הצטרפו אף הם לקריאה זו.
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הדגיש כי המתווה מבוסס על הסכמות שהושגו בין האוצר להסתדרות ולמעסיקים עוד טרם סיום המלחמה, במטרה להציע ודאות בהקדם האפשרי למשק. "סגרנו מתווה תוך פחות מעשרה ימים מתחילת המלחמה, כשהמטרה שלנו הייתה לשמור על רציפות הייצור והחוסן במגזר העסקי". לדבריו, על אף שהנשיאות עומדת מאחורי ההסכמות שלה עם האוצר, הוא מכבד את זכותה של הכנסת להכניס התאמות במתווה.
סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות, אדם בלומנברג, הדגיש את החשיבות למציאת פתרון לכ-20 אלף עובדים ועובדות שפונו מביתם בתקופת המלחמה וכן לעובדים זרים שאינם זכאים לדמי אבטלה. בנוסף, הדגיש כי יש לתקן את הצעת החוק כך שגם עובדים שסיימו את מכסת ימי האבטלה להם זכאים, יוכלו לקבל דמי אבטלה בחל"ת ולהרחיב את ההקלות עבור עובדים עם מוגבלות, כך שיהיו זכאים לדמי אבטלה גם עם תקופת אכשרה של שלושה חודשים בלבד, בדומה למה שנעשה בסוף שנת 2023.
ח"כ בליאק הדגיש כי הוא סבור שיש לאפשר לעסקים לבחור בין השוואה למחזורם בשנה שעברה, שהייתה שנת מלחמה, או לשנת 2023 שהייתה שנת שגרה. יו"ר הוועדה גפני הצטרף לעמדה זו. "אני חושב שצריך להגדיל את המענקים לעסקים הקטנים ב-15-20%, אנחנו בתקופה של אינפלציה. את ההשתתפות בעלויות שכר העבודה צריך להגדיל מ-75% ל-85%. אני חושב שצריך להגדיל את המקדמים של הוצאות מזכות", אמר בליאק.
"על חרבות ברזל פיצינו בנפרד", אמר בטט מאגף התקציבים על דרישה לאפשר השוואה לשנת 2023, "אנחנו באים לפצות פה על אירוע מבודד של 12 יום, מבצע 'עם כלביא'. לכן ההשוואה הנכונה ביותר היא ל-2024. הרי גם אם לא היה 'עם כלביא', היינו ביוני 2025 בתוך חרבות ברזל", בטט הדגיש כי אזורים בצפון שהיו זכאים למסלול מחזורים במאי ויוני 2024 יהיו זכאים לבחור להשוות את מחזורם ליוני 2023. "חרבות ברזל הפך לנורמלי החדש שלנו", אמר בליאק במחאה.
"המדינה הגיעה להסכמה עם ההסתדרות לגבי עובדי המדינה שנתקעו בחו"ל, שזה דבר טוב, אבל זה מלמד שהמדינה מכירה שיש כאן בעיה וצריך לתת מענה גם לעובדים במגזר הפרטי שנתקעו בחו"ל", אמר ח"כ מילביצקי. ח"כ לזימי הדגישה כי יש למצוא פתרון גם לעובדים שעתיים, ש'נופלים בין הכיסאות', שכן אינם מוצאים לחל"ת, אלא פשוט לא מוזמנים לעבודה ולפיכך פעם אחר פעם מוצאים עצמם ללא רשת ביטחון וזכאות לדמי אבטלה בעתות חירום. "אלה העובדים החלשים ביותר במשק שמשתכרים על פי רוב שכר מינימום. חייבים למצוא להם פתרון", אמרה לזימי.
נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, הבהיר כי המתווה הקיים אינו נותן פיצוי הולם לנזקים עקיפים שנגרמו לעסקים שנפגעו באופן ישיר מפגיעת הטילים. "כרגע המספרה בבת ים שנפגעה מטיל נגזר עליה עוני. תזכיר החוק מציע לבעליה רק החזרי הוצאות למשך חצי שנה. בזמן הזה עד שיצליח לשקם מחדש, לשכור מקום חדש. אין לו הכנסות, ממה להתקיים".
