היועמ"שית גלי בהרב-מיארה פרסמה היום (ראשון) עמדה נגד הצעת חוק שהגיש ח"כ אושר שקלים (הליכוד) לשינוי הליך המינוי של בכירים בשירות המדינה. לפי הצעת החוק, המינוי לתפקידים הבכירים ייעשה לפי החלטת הממשלה לפי הצעת השר הממונה – ללא צורך בהמלצה מוועדה מייעצת. ההצעה הונחה היום על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה, שדחתה את הדיון בשבוע.
לפי דברי ההסבר לחוק, היא "נועדה להסיר חסמים בהליכי מינוי לתפקידים בכירים בשירות המדינה ולחזק את עקרון המשילות".
לפי ההסבר שהציגה היועמ"שית, אם החוק יעבור הוא יוביל לביטול כלל הוועדות הפועלות בתחום המינויים. אחת מהן היא הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, שתפקידה לבדוק את המינויים לשבעה תפקידים בכירים: הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד בנק ישראל.
לפי חוק, בראש ועדה זו עומד שופט בדימוס של בית המשפט העליון (כיום: נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס), וחברים בה נציב שירות המדינה ושני אנשי ציבור. חברי הוועדה המייעצת ממונים בידי הממשלה בהתייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה. בדברי ההסבר להצעת החוק נטען כי "מיום הקמתה, פעלה הוועדה המייעצת למינויים בכירים מכוח החלטת ממשלה בלבד, אך בפועל יצרה עיכובים ובירוקרטיה שמונעים מהממשלה לתפקד ביעילות".
ועדה נוספת שהחוק עשוי לבטל היא ועדת המינויים בראשות נציב שירות המדינה, שתפקידה לחוות דעה על מינוי מנכ"לי משרדי ממשלה ומשרות נוספות. עוד קיימת ועדה לאיתור מועמדים, שדנות במינויים למשרות מקצועיות שונות, בין השאר, פרקליט המדינה, מנהל רשות המיסים והמשנים ליועמ"שית.
בהרב-מיארה, בעמדה שהוגשה פורמלית מטעם המשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון, קבעה כי הצעת החוק "מבקשת לבטל את חובות ההתייעצות שהשיתה הממשלה על עצמה בהליכי המינויים לתפקידים בכירים, ובכך להסיר מעל הממשלה כל מגבלה שנועדה להבטיח את מינויים של המועמדים הטובים והראויים ביותר ואת טוהר המידות בהליכי המינוי". לדבריה, "ההצעה צפויה להוביל לפוליטיזציה מוחלטת של המינויים הבכירים בשירות הציבורי ולהפוך את כלל המשרות הבכירות, בהן משרות מקצועיות ועצמאיות ומשרות של שומרי סף, למשרות אמון של הממשלה המתמנות על בסיס קשרים ולא כישורים".
