בנק ישראל החליט להותיר את הריבית על 4.5%, זאת למרות שלראשונה מזה זמן רב הציפייה להורדת הריבית הייתה גבוהה. ההחלטה התקבלה על אף ירידה של האינפלציה לרמה קרובה ליעד שלה, והתחזקות משמעותית של השקל. בכך הופכת הריבית בישראל לאחת מהגבוהות בעולם המערבי. מהתעשיינים נמסר: "מצרים על ההחלטה, הרגיעה הביטחונית פתחה חלון הזדמנויות להורדת הריבית".

בתחזית שפורטה לצד ההחלטה צוין, כי המשק צמח ברבעון הראשון של 2025 ב-3.7% במונחים שנתיים, קצב קרוב לזה שקדם ל'חרבות ברזל', אך קו המגמה נותר נמוך ב-4% ממגמת טרום המלחמה. בנק ישראל מעריך כי הצמיחה לשנת 2025 תעמוד על 3.3%, הערכה נמוכה במעט מזו שפורסמה באפריל, 3.5%. לגבי שנת 2026 בנק ישראל דווקא העלה את התחזית מ-4% ל-4.6%. שינוי זה משקף את המחיר בטווח הקצר של 'עם כלביא' לצד שיפור התחזית לטווח הארוך. "צמצום איומים אסטרטגיים תומך באיתנות הכלכלית", אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון.

האינפלציה ל-12 החודשים האחרונים ירדה ל-3.1%, שיעור גבוה רק במעט מיעד בנק ישראל, 1%–3%. הערכת בנק ישראל היא כי האינפלציה תרד בחודשים הקרובים אל היעד, ותגיע בתוך שנה למרכז היעד – כ-2%. הציפיות של שוק ההון לאינפלציה נמוכות אף יותר ועומדות על 1.6%.

עלות 'עם כלביא' הצפויה: כאחוז מהתוצר

"השבועות האחרונים לוו באי ודאות גדולה על רקע מבצע 'עם כלביא'", אמר הנגיד במסיבת העיתונאים היום, "היסודות הכלכליים החזקים שלנו תרמו למשק, והראינו חוזק. בנק ישראל פרסם מתווה לבתים שנפגעו מטילים, כדי לאפשר להם זמן התארגנות פיננסית. בנוסף הבנק פעל להבטחת הפעילות הפיננסית והמשכיות מערכות התשלומים בעת המלחמה".

ירון העריך כי עלות 'עם כלביא' צפויה לעמוד על כאחוז תוצר (כ-20 מיליארד שקלים). מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה בשווקי המניות, וירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. "הסיכונים האינפלציוניים פועלים לשני כיוונים: מצד אחד אנחנו רואים מגמת התחזקות של השקל, וקיימת אפשרות לירידה בסיכונים הגאו-פוליטיים. אך מצב זה עלול לגרום לעלייה בביקושים בקצב גבוה מהתמתנות מגבלות ההיצע, עליה שעשויה להיות גורם אינפלציוני". כאשר נשאל באלו שווקים צפויה מגבלה בהיצע לא ציין שוק ספציפי, אך בחודשים האחרונים הרבה לעסוק במחסור בעובדים בענף הבנייה.

לפי הערכת בנק ישראל, יחס החוב לתוצר יעמוד על כ-70% בסוף 2025, ועל כ-71% בסוף 2026. הגירעון בתום 2025 צפוי לעמוד על 4.9%, שיעור שאינו חורג מהיעד (הכולל כרית ביטחון של 0.2%) שהוחלט בתקציב 2025, על אף ההוצאות הרבות של מבצע עם כלביא. בחודשים האחרונים התייחס הנגיד לכך שגביית המיסים גבוהה מהצפוי, דבר שמאפשר מרחב תמרון תקציבי מסוים לממשלה. הנגיד קרא לממשלה לפעול לכך שבתוך שנתיים יחס החוב לתוצר יעבור למגמת ירידה.

החלטת הריבית האחרונה במאי האחרון התקבלה ברקע זינוק של 1.1% במדד המחירים בחודש אחד, בעיקר עקב עלייה במחירי הטיסות. התחזית המקרו כלכלית הקודמת של בנק ישראל, שפורסמה עם החלטת הריבית באפריל, התייחסה לתרחישים שונים מאלה הנוכחיים. ההנחה הביטחונית הייתה שהמלחמה לא תגלוש מעבר לרבעון השני של 2025, הנחה שהתבררה כשגויה. גם המלחמה מול איראן לא נכללה בתחזית, מלחמה שיש לה השפעות מנוגדות על הכלכלה הישראלית.

ביחס להנחות שלפיהן פעל הבנק בהחלטתו, שיתף הנגיד: "התחזית גובשה תחת ההנחה שהחל מחודש יולי לא תהיה מלחמה עצימה, ושהסכם הפסקת האש עם איראן ישמר. צפויה עלייה בביקושים הפרטיים, וההתמתנות במלחמת הסחר העולמית תישמר, אם כי הסיכון להחרפה שלה נותר גבוה מאוד". על התנודתיות הגבוהה של המדד בעקבות מחירי הטיסה הסביר כי הלמ"ס עבר לחישוב בעונתיות גבוהה. זו שיטה שנפוצה מאוד באירופה ומדינות נוספות, אך היא יוצרת לדבריו טעויות חיזוי, ביחוד בתחילתה. "יחד עם התנודתיות הגבוהה שאנחנו חווים – שינוי של 15% במחירי הטיסות בתוך חודש, המדד משתנה במידה גבוהה, על אף שרכיב הטיסות קטן".

"שמרנות מקרו כלכלית": ביקורת במשק על אי-הורדת הריבית

ההחלטה להשאיר את הריבית התקבלה בביקורת רבה במשק, בעקבות מדדים חיוביים, שהיה נראה לרבים שמאפשרים את הורדת הריבית. עו"ד רועי כהן, נשיא לשכת העצמאים בישראל, מחה על ההחלטה: "השארת הריבית היא הבעת נתק מוחלט מהשטח, הציבור, והמציאות הכלכלית של העצמאים ובעלי העסקים. ההחלטה הזו במצב של יציבות ביטחונית יחסית, התחזקות של השקל, שליטה באינפלציה ותעסוקה כמעט מלאה, היא ביטוי מובהק של חוסר אמון של הנגיד בפעולות הממשלה, וחוסר הבנה של מצוקת העצמאים.

"הנגיד פועל בשמרנות מקרו כלכלית ומתעלם מהנזק המצטבר שהוא מוביל במיקרו, לעסקים הקטנים והבינוניים שנאנקים תחת הר הלוואות בריבית גבוהה, עלויות מימון גבוהות, ירידה בביקושים ואפס ודאות כלכלית. זו החמצת הזדמנות חמורה והמשך של מדיניות הממשלה – לפגוע בעמוד השדרה של הכלכלה הישראלי, העצמאים ובעלי העסקים. אני, וכל ראשי המשק לא תומכים בגישה הכלכלית של הנגיד, הריבית חייבת לרדת, ובאופן עקבי".

גם נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר הגיב בביקורת חריפה להחלטה: "חרף ההתנהלות הפיסקלית הבעייתית של ממשלת ישראל עדיין התנאים להורדת ריבית הבשילו – מטרת העלאות הריבית במשך השנים האחרונות הייתה להוריד את קצב גידול המחירים חזרה אל תוך יעד יציבות המחירים שבין 1-3%, ובנק ישראל השיג את מטרתו בחודשים האחרונים. סיום המבצע מול איראן יחד עם הירידה באי-הוודאות הביטחונית האיצו תהליך זה, כאשר השקל התחזק לשיא של שנתיים וחצי מול הדולר והביא להשפעה דיס-אינפלציונית, וציפיות האינפלציה מתכנסות ל-2.2% במרכז יעד בנק ישראל״.

"הרגיעה הביטחונית פתחה חלון הזדמנויות להורדת הריבית"  הוסיף תומר, "על-מנת לתמרץ את הפעילות העסקית ולשפר את יכולת הצמיחה של העסקים שנפגעו. הפחתת הריבית הייתה יכולה לספק מענה כפול: לתמוך בעסקים שנפגעו במהלך הסכסוך ולעודד השקעות באוטומציה ובטכנולוגיה מתקדמת – פתרון חיוני למחסור החמור בכוח אדם במשק, המוערך בכ-150 אלף משרות פנויות. הריבית הגבוהה תמשיך לצערנו לפגוע בעסקים ובתעשייה, וריבית הפריים הגבוהה והוצאות המימון ממשיכים להכביד על בעלי עסקים והתעשיינים בפרט, אנו קוראים לבנק ישראל להתגבר על החשש מניהול תקציבי של הממשלה ולתמוך במגזר העסקי ע"י הקלה בסביבת הריבית הנוכחית".