שר החוץ של איחוד האמירויות, השיח' עבדאללה בן זאיד, התראיין במאי לרשת פוקס ניוז, על רקע ביקורו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, במפרץ ובכלל זה באיחוד האמירויות. בן זאיד קרא לשחרור החטופים שבידי תנועת חמאס, לביסוס רגיעה ברצועת עזה ולהקמת שלטון שאינו כולל את התנועה. בעקבות הריאיון, פרסם הפרשן הפוליטי האמירתי סאלם אל-כתבי מאמר שבו עמד על חשיבות מסריו של בן זאיד ושיבח את המדיניות האמירתית, המציגה לדבריו, "דיפלומטיה אנושית" המשלבת שיקולים מוסריים והומניים עם אינטרסים אסטרטגיים.
אל-כתבי הבהיר כי האמירויות רואה בחמאס איום ממשי על היציבות האזורית ועל תוכנית השלום, וכי היא מבחינה בבירור בין תמיכה בסוגיה הפלסטינית לבין תמיכה בתנועת חמאס. לדבריו, הבחנה זו משקפת הבנה עמוקה של מורכבות התמונה הפלסטינית ומציגה מודל חדש לטיפול בסוגיה הפלסטינית, שיבטיח יציאה ממעגל הסכסוך אל עבר אופקי השלום והיציבות.
"האם העברת הסיוע ההומניטרי האמירתי לעזה היא רק פעולת הצלה, או שמא היא משקף אסטרטגיה גיאו-פוליטית שלמה, שחורגת מהפן האנושי ומשרטטת מאפיינים של תפקיד אזורי פעיל?", כתב אל-כתבי. "קריאה קפדנית של דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ האמירתי עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן חושפת גישה אסטרטגית כוללת המשקפת את המדיניות הרשמית של איחוד האמירויות. הגישה חורגת מנקודת המבט המסורתית של הפעילות ההומניטרית ומבססת גישה דיפלומטית הומנית המשלבת שיקולים מוסריים עם אינטרסים אסטרטגיים ומבטאת את עמדתה הרשמית של המדינה כלפי המשבר בעזה והסוגייה הפלסטינית.
"בחשיפה ברורה לכול של עמדתה, סיפקה האמירויות יותר מ-42% מסיוע ההומניטרי הבינלאומי לעזה בשנתיים האחרונות. הסיוע ההומניטרי של האמירויות הוא אחד הכלים היעילים של אמצעי הכוח הרך שנועדו להגביר את השפעתה האזורית והבינלאומית. הדרך הזו משקפת התפתחות בחשיבה האסטרטגית שלה ולפיה הכוח האמיתי כולל את ההשפעה האנושית והתרבותית ולא רק הצבאית והכלכלית.
"השיח' עבדאללה בן זאיד הציג גם עמדה ברורה בנוגע לחמאס – בהדגישו כי 'קודם כול יש לשחרר את החטופים, לבסס רגיעה בעזה ולהקים שלטון שאינו כולל את חמאס'. עמדה ברורה זו משקפת גישה אסטרטגית עמוקה כלפי המצב הפלסטיני הפנימי. עמדתה של האמירויות כלפי חמאס נובעת מתוך הערכה ריאלית של השפעת שליטתה של התנועה על עזה. האמירויות רואה במודל השלטון של חמאס איום אמיתי על היציבות באזור ועל תוכנית השלום הכולל בו. מבחינה עקרונית, האמירויות מבחינה בבירור בין תמיכה בסוגיה הפלסטינית ובין תמיכה בתנועת חמאס. הבחנה מדויקת זו משקפת הבנה עמוקה של מורכבות התמונה הפלסטינית ומתעלה מעל המבט השטחי שמצמצם את הסוגייה לעמדה אחת.
"עמדתה של האמירויות כלפי חמאס היא במסגרת ראייה כוללת של הביטחון האזורי שבסיסה – מאבק בקיצוניות. האתגר המרכזי מתבטא בצורך לתמוך בעם הפלסטיני במישור ההומניטרי בלי לחזק את שלטון חמאס במישור הפוליטי, וזה מה שהאמירויות השיגה באמצעות הסיוע הישיר לאזרחים. האמירויות מבינה בבירור כי פתרון המשבר בעזה לא יושג רק באמצעות סיוע הומניטרי, אלא הוא מחייב טיפול בשורשי הבעיה המדינית והביטחונית. לכן עמדתה כלפי חמאס קשורה להשקפתה הכוללת כלפי עתיד האזור.
"הגישה האמירתית היא מפנה מרחיק לכת בדיפלומטיה הערבית: היא חורגת מן השיח הרגשני המסורתי ומפעילה דיפלומטיה פרגמטית המבוססת על תוצאות מוחשיות ולא על סיסמאות נמלצות. במדיניותה כלפי עזה פועלת האמירויות לבסס את מעמדה ככוח אזורי משפיע המסוגל לנהל משברים סבוכים ותפקידה המתפתח משלב בין סיוע הומניטרי לדיפלומטיה מושכלת. הגישה האמירתית כלפי משבר עזה, כפי שביטא אותה השיח' בן זאיד, היא מודל מתקדם של דיפלומטיה אנושית המשלבת בין שיקולים מוסריים לבין אינטרסים אסטרטגיים. חרף האתגרים, מודל זה מציג דרך מבטיחה ליציאה ממעגל הסכסוך אל עבר אופקי השלום והיציבות".
פורסם במקור באתר ממרי
