הידיעה כוללת תיאורים קשים

חמאס עשה שימוש שיטתי באונס ובאלימות מינית ככלי מלחמה בטבח 7 באוקטובר, כך עולה מדו"ח מקיף שהוגש הבוקר לרעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג. הדו"ח, שאסף ואיגד את כל הראיות והדיווחים שפורסמו, מציג לראשונה מסגרת משפטית וראייתית חדשנית להכרה ולהשגת צדק בגין שימוש באלימות מינית ככלי לחימה, המהווה פשע נגד האנושות.

זהו הדו"ח המשפטי והעובדתי המקיף ביותר שנכתב עד כה על פשעי המין שביצעו מחבלי חמאס במהלך מתקפת הטרור הרצחנית על יישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023. הדו"ח הוא פרי עבודתן של שלוש משפטניות בכירות ממרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן – פרופ’ רות הלפרין-קדרי, השופטת המחוזית (בדימוס) נאוה בן-אור ואל”מ (מיל’) עו”ד שרון זגגי-פנחס, לשעבר התובעת הצבאית הראשית של צה"ל. הדו"ח שנכתב במסגרת 'פרויקט דינה' ונערך במשך שנה וחצי כולל ממצאים קשים וברורים שנאספו מניתוח עשרות דיווחים, נתונים ומקורות.

הממצאים מצביעים על דפוסים עקביים של תקיפות מיניות שיטתיות שביצעו מחבלי חמאס הן בזירות הרצח עצמן והן בשבי. בין יתר הממצאים בדו"ח:

• אונס קבוצתי, השפלות פומביות, עירום כפוי, התעללות באיברי מין וירי ישיר באיברי הגוף האינטימיים
• דיווחים של חטופים שחזרו על תקיפות מיניות חוזרות ונשנות, איומים ב”נישואים כפויים”, ניסיון למחיקת זהות מינית – כולל בגברים
• תיאורים חוזרים של גופות נשים ערומות למחצה, כבולות, לעיתים למבנים ועצים, לצד דיווחים של אנשי זיהוי חללים מהבסיס הצבאי בשורה

הדו"ח קובע חד-משמעית כי חמאס השתמש באלימות מינית ככלי לחימה – כחלק מתוכנית כוללת של טרור, השפלה קולקטיבית ודה-הומניזציה של החברה הישראלית.

על בסיס דוקטרינות קיימות במשפט הבינלאומי והישראלי, כותבות הדו"ח קוראות לקדם עיקרון משפטי משמעותי: יש להחיל אחריות פלילית משותפת על כלל משתתפי המתקפה, גם אם לא השתתפו באונס עצמו – משום שידעו, יכלו לדעת או השתתפו בהפעלת אלימות מינית כחלק מהמתקפה. הדו"ח קורא להחיל את הדוקטרינה של "אחריות משותפת באירועי ג’נוסייד" ולהכיר בכך שכל משתתף במתקפה נשא באחריות למעשה, אם בפועל ואם על דרך התרומה, הידיעה או ההשתקה.

באירוע בבית הנשיא הודיעו כותבות הדו"ח על שורת הצעדים הבאים שהן מתכוונות לקדם, ובהם קריאה לממשלת ישראל ולמערכת המשפט להחיל את הדוקטרינה של אחריות משותפת ולהעמיד לדין מחבלים על עבירות מין כחלק מפשעים נגד האנושות; פנייה למזכ"ל האו"ם להכניס את חמאס לרשימה השחורה של ארגונים המשתמשים באלימות מינית ככלי לחימה, בהתאם להחלטות מועצת הביטחון 1820 ו-1960; הנחת תשתית ראייתית אשר בה ניתן יהיה להשתמש במישור הבינלאומי – כולל הליכים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) ומול מוסדות זכויות אדם של האו״ם; קריאה לפיתוח פרוטוקול משפטי חדש לטיפול במקרי אלימות מינית בעימותים מזוינים – שיכלול כללים מותאמים לאיסוף עדויות, שימוש בראיות עקיפות והכרה בנזק הקהילתי שגורם השימוש באלימות מינית כחלק מהמתקפה.

רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג: "הדו"ח מביא את האמת כפי שהיא – מטלטלת, כואבת, אך חיונית ונחוצה. בשם כל מי שנפגעו, אנו מחויבות להמשיך להיאבק עד שתישמע זעקתן בכל מקום ועד שייעשה הצדק. קראתי את הדו"ח בלב דואב – כאישה, כאימא, כישראלית. המסמך הזה, שמבוסס על תשתית משפטית חסרת תקדים, צריך להיקרא מעל כל בימה בעולם. הוא מציב מענה לעיוות המתמשך של שתיקה, הכחשה או הסטה – ומציב במקומן עובדות, נתונים וקריאה ברורה להכרה באלימות המינית כפשע נגד האנושות – והעמדה לדין של האחראים לה".

פרופ’ הלפרין-קדרי: "זהו דו"ח פורץ דרך, לא רק בהיקף הממצאים, שהיו כולם קיימים אבל ידענו כיצד להתבונן בהם ולאגדם יחד, אלא גם בכלים שהוא מספק לעולם המשפטי. מטרתנו היא להראות כיצד ניתן להעמיד לדין מנהיגים ומבצעי פשע גם כאשר אין עדות ישירה נגד כל אחד מהם באופן אישי. אנחנו אומרות כאן בקול ברור: אלימות מינית בעימות היא נשק. היא לא אקראית, אינה מכוונת רק לפרט ולא נעשית בלי הכוונה מלמעלה. הגיע הזמן שהקהילה הבינלאומית תתייחס לתופעה זו ככזו".

חברות 'פרויקט דינה' פועלות למען הכרה וצדק לנפגעות ולנפגעי אלימות מינית באזורי עימות. הספר "'למען האמת' – השבעה באוקטובר ומעבר לו" פורש מהלך משפטי פורץ דרך הכולל את הדו"ח הראייתי והמשפטי הראשון מסוגו, במטרה להשפיע על הזירה הבינלאומית ולשנות את אופן ההתמודדות עם פשעים של אלימות מינית באזורי עימות (CRSV). עם חברות הפרויקט נמנות איטה פרינץ גיבסון ונורית יעקבס-ינון.

הפרויקט אינו עוסק בתיעוד, לא עסק בגביית עדויות ואינו פרויקט ארכיוני. ממצאי הדו"ח מתבססים על אוסינט (Open sources), דיווחים שהגיעו לצוות הפרויקט ומידע נוסף. לשם גיבוש הממצאים וניתוח המידע, הפרויקט בנה פלטפורמה ראייתית המקטלגת את פריטי המידע לפי ערכם הראייתי ומנתחת אותם. הפרויקט אינו מציע להנמיך את הרף הראייתי או הרף המשפטי כדי לבסס תשתית ראייתית ומשפטית להעמדה לדין של מי שביצעו פשעים של אלימות מינית במתקפה המונית, אלא לעשות כן באמצעות שימוש בכללים העומדים ברף המשפטי הנדרש הן במשפט פלילי והן בהליכים משפטיים נוספים.

אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית: "דו"ח זה הוא חשוב ביותר. זהו דו"ח שהתפרסם שנה וחצי אחרי שאיגוד מרכזי הסיוע הוציא את הדו"ח הראשון בעולם על האלימות המינית של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר. כל עשייה, כל דו"ח הם קריטיים כדי שהעולם לא יכחיש ולא ישכח. מאז שפרסמנו את הדו"ח, נחשף מידע רב ויש חשיבות רבה לפרסום כל מה שקרה. מברכות את צוות פרויקט דינה על העשייה המקצועית".