"אין בהנהגה מי שיקבל החלטה חותכת – זה קו העימות וזה לא קו העימות. ובגלל זה, הכספים שאנחנו חייבים עכשיו יכולים להתעכב עוד חודשים ארוכים" כך אומר ל'דבר' משה דוידוביץ', יושב ראש פורום רשויות קו העימות וראש מועצה אזורית מטה אשר.

למרות שהפינוי של כלל תושבי הצפון הסתיים השבוע, המדינה טרם התחילה להעביר ליישובי הצפון את כספי השיקום שהוחלט עליהם לפני למעלה משנה. הסיבה: אי הסכמה בתוך הממשלה על היישובים שיכללו בתחום קו העימות. המחלוקת בעניין נמשכת זה יותר מחצי שנה ונכון להיום – למרות הצורך הדחוף שהכספים יעברו עד תחילת שנת הלימודים הקרובה כדי לאפשר לכמה שיותר משפחות לשוב – אין פריצת דרך.

מתום הפסקת האש הצפונית בסוף נובמבר ועד היום, המדינה הוציאה כ-2 מיליארד שקלים עבור תושבי הצפון. הרוב המוחלט של הכספים מועבר לכיסם של התושבים – אם להמשך הפינוי או מענקי השיבה. לעומת זאת, בכל הקשור לתמיכה ברשויות, המדינה הוציאה כמה מאות מיליוני שקלים בלבד על שיקום תשתיות שנפגעו, תמיכה במערכת החינוך והעברת סכומים סמליים ליישובים לצורך עזרה שוטפת. בעוד שבעוטף עזה המדינה הצליחה להגיע להסכמות כלליות להעברת הסכומים הגדולים ליישובים, בצפון לא נרשמת התקדמות והתקציב – כ-10 מיליארד שקלים הנדרשים להשקעה לאורך חמש שנים – תקוע.

הכסף כמעט שלא מגיע ליישובים: "אין יכולת לתכנן לטווח ארוך"

במספר התכנסויות של ראשי יישובי הצפון בכנסת בחודשיים האחרונים, דווחו ראשי הרשויות שהעיכוב בהעברת הכספים לרשויות ולישובים גובה מחירים גבוהים כבר עכשיו. גם עם נתוני חזרה המעודדים של 70% מהתושבים – ראשי הרשויות נדרשים לחשוב קדימה על תוכניות הפיתוח. עם זאת, במצב הנתון רוב המימון שיש ברשותם מקורו בפילנתרופיה, ואין ביכולתם להעריך את היקף המימון של תוכניות נחוצות אלו על ידי המדינה.

"תשלומי המחיר שלנו הם עסקים שמצפים חודשים לסיוע אבל במקום להיפתח תלויים בהלוואות", אומר דוידוביץ', "אין לנו יכולת לתכנן לטווח הרחוק ולא רק שהגליל לא צומח – הוא גם לא משתקם". דוידוביץ' אומר את הדברים על רקע התבטאותו של השר לשיקום הצפון והדרום, זאב אלקין, שהעלה חשש כבד לפני חודש בוועידת הגליל שאם הגדרת גבולות קו העימות לא תושלם ותאושר עד סוף השנה, תקציב שיקום בסך 2 מיליארד שקלים, שחלקו מיועד לעסקים, עלול ללכת לאיבוד.

תיחום קו העימות: מחלוקת משפטית או החלטה פוליטית?

ראשת מטה תנופה לצפון, עינב פרץ ציינה ביום ראשון בוועדת הכלכלה שישנם מספר כיוונים למציאת פתרון לסוגיה, אך הדגישה שהאחריות לכך היא בידי הממשלה. לטענתה, המדינה מנסה לבחון האם לתחום את יישובי קו העימות בדיוק כפי שקבע הצבא או שאולי נכון להרחיב אותו במעט, בהתאם לגודל הפגיעה ביישובים היותר מרוחקים. להחלטה הזו משקל כבד. בשנים הקרובות יישובי קו העימות יקבלו כ-10 מיליארד שקלים עבור סיוע בשיקום, בעוד שכלל היישובים שמעבר לו יהיו זכאים ל-3 מיליארד בלבד. ראשי רשויות שנמצאות על התפר, בהן הערים צפת ונהריה, מפחדים שלמרות הפגיעה הקשה ביישובים שלהם הם יישארו ללא מענה ראוי.

"מה שגורר אותנו כבר שנה וחצי זה החלטה של הממשלה להכפיף את תוכניות הסיוע להחלטות של הצבא. למה? שהממשלה תחליט איך ולמי מסייעים" אומר דוידוביץ', בביקורת על גלגול האחריות מהממשלה אל הצבא. הן פרץ והן אלקין טענו שהעיכוב נובע מסיבות אובייקטיביות בגלל מחלוקות משפטיות בין הצבא למדינה, שכן הצבא הוא שמחליט מהו קו העימות העורפי, המוגדר כיום לכלל היישובים שעד 9 קילומטרים מהגבול. לעומתם, דוידוביץ' טוען שהבעיה היא פוליטית לחלוטין והאחריות לפתרונה היא בידי אלקין ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הכרעה בנושא תהיה חייבת להתקבל בקרוב שכן היא צפויה לגרור סדרה של עתירות לבג"ץ מצד יישובים שיטענו לקיפוח ואלו – יכולים לעכב את הכספים עוד יותר.