שלוש שנים אחרי שיצאו למסע של יצירת ענף חדש בספורט הישראלי, צמד השייטים טל שדה ומאור עבו זכו במדליית ארד באליפות אירופה בדגם ה-'49er', שנערכה ביוון. זו נקודת ציון לספורט הישראלי: מדליה ראשונה אי פעם באליפות אירופה בדגם זה.
"ברגע הזה כל העבודה הקשה שלנו השתלמה", אומר שדה בראיון ל'דבר', "לא רק העבודה הספורטיבית, אלא גם כל מה שעשינו מסביב כדי שנוכל להמשיך להפליג. בשביל להשיג כסף לציוד ולטיסות לתחרויות עבדנו בכל מיני עבודות הזויות וגייסנו כספים בהדסטארט. ואז הייתה לרגע תחושה של הקלה, של 'וואוו', שכל המאמץ הזה השתלם".
עבו מוסיף: "השנתיים הראשונות שלנו היו מאוד קשות, ובעיקר למדנו. ופתאום, כשמתחילים לראות תוצאות, יש בוסט של אנרגיה".
"ספגנו שיוטים לא טובים ונאלצנו להתעשת מהר"
מאז שהחלו להפליג יחד בסירה מדגם '49er', עבו ושדה סימנו את אליפות אירופה ביוון כתחרות המטרה הגדולה שלהם. "יש שם תנאים דומים לישראל, רוחות יחסית קלות" מסביר עבו. "יש לנו יכולות טכניות טובות, והרגשנו שזה בידיים שלנו".
הם פתחו את התחרות עם ניצחון בשיוט הראשון, אך מהר מאוד מצאו את עצמם מידרדרים למקום העשרים וחמישי. "היינו עצבניים, הרגשנו שאנחנו לא מפליגים בהתאם ליכולות שלנו", נזכר שדה. בערב הם ישבו ביחד וניתחו את המצב. "כבר בתחילת התחרות ספגנו שיוטים לא טובים, וזה אילץ אותנו להתעשת מהר", אומר עבו, "ככל שהתקדמנו הבנו טוב יותר את התנאים, הרגשנו יותר בטוחים בעצמנו ועשינו פחות טעויות. שמרנו על יציבות בזמן שצוותים אחרים נהיו יותר בלחץ, והתחילו לעשות טעויות גדולות".
שדה ועבו סיימו את השיוט שפתח את היום האחרון של התחרות במקום השני. בעקבות השיוט המוצלח הם עלו למקום השני בתחרות כולה. בהמשך אותו יום התקיים גם שיוט המדליות, ואליו הגיע הצמד הישראלי עם המון ביטחון, לצד אסטרטגיה ברורה שהביאה להם את מדליית הארד.
"באנו בגישה שנוכל לסיים את היום הזה עם מדליה" אומר עבו. "ראינו שיש סיכוי שצוותים יקבלו פסילות, והמטרה הייתה לא להסתכן יותר מדי". לקראת השיוט הזה השניים עשו עבודת הכנה: "היינו צריכים לשקלל את הסיכויים, מי יכול לאיים עלינו ומי פחות, מי יהיה מולנו ראש בראש על המדליה". לדברי עבו, השייטים הבריטים שזכו לבסוף במדליית הכסף "היו מקום מאחורינו, אך הצליחו לעקוף אותנו, כשלקחו סיכון מאוד גבוה והלכו הפוך מכולם. אנחנו לקחנו פחות סיכון, ושמרנו על המדליה".
עבו ושדה מתאמנים כעת לקראת תחרות חשובה בפולין, ובהמשך יכוונו לאליפות העולם שתיערך באוקטובר באיטליה.
עבו נולד וגדל בקיבוץ שדות ים, וכבר בגיל שמונה הצטרף לחוג תחרותי בשייט. בגיל 13 היה סגן אלוף אירופה בשיט בדגם 'אופטימיסט', וב-2018 זכה עם יואב רוז באליפות אירופה עד גיל 23. את הקמפיין לקראת אולימפיאדת פריז 2024 עבו היה אמור להתחיל במפרשיות 470, אך בעקבות שינוי הענף לצוות מעורב של נשים וגברים מצא את עצמו ללא יכולת להמשיך להתחרות.
שדה, בן גבעת עדה, הגיע לענף כשאביו לקח אותו בכיתה א' למועדון השייט בשדות ים. הוא התאהב מיד בענף ובים. בגיל 15 זכה יחד עם נועם חומרי במדליית הארד באליפות אירופה לנוער בדגם ה-'420'. ב-2021 שדה עבר להתחרות יחד עם נועה לסרי בדגם ה-'470' במקצה מעורב, וזכה איתה פעמיים במדליית כסף, באליפות העולם לבוגרים ובאליפות העולם עד גיל 24.
"נאבקים בשיניים לכסות את העלויות"
ה-49er היא סירה גדולה ורחבה באורך של 4.99 מטרים, עם תורן בגובה של 8.5 מטרים. כמו בסירות אחרות, גם בסירה זו מתחרים הגאי ואיש צוות, אלא שבניגוד לשייט במפרשיות אחרות כמו ה-470, בסירה הזו לא יושבים אלא עומדים ורצים מצד לצד. עבו מתאר אותה כ"דגם יותר אקסטרימי, שמזכיר גלישת רוח".
המעבר מדגם ה-470 לדגם ה-49er דרש השקעה באימונים, ולצידה גם השקעה כלכלית אדירה. "לא היו סירות כאלו בארץ, אז היינו צריכים לדאוג להביא אותן בעצמנו, לגייס כסף ולטפל בכל הלוגיסטיקה", אומר שדה. את שתי הסירות הראשונות קנינו מהכסף הפרטי שלנו. היום איגוד השייט תומך בנו. בשנה שעברה, האיגוד מימן בערך 60% אחוז מההוצאות, אבל לצד זה שילמנו כבר מאות אלפי שקלים מהכסף שלנו. אנחנו מקבלים מלגה חודשית בסגל של הוועד האולימפי, אבל זה לא מספיק".
במקביל להיותם ספורטאים, השניים נאלצים למצוא דרכים יצירתיות כדי לממן את הקריירה שלהם. עבו עובד בחברת רחפנים, בשעות גמישות בזמן הפנוי בין האימונים, ושדה מאמן שייטים צעירים במועדון שדות-ים. לדברי שדה, הוא ושותפו "עדיין נאבקים בשיניים כדי לכסות את העלויות המטורפות".
הצמד הישראלי מקווה שההצלחה השנה באליפות אירופה תאפשר להם לגייס ספונסרים, שיעזרו להם להתמקד רק בפן הספורטיבי ולהמשיך להתקדם ברמה העולמית, כשבאופק אולימפיאדת לוס אנגל'ס 2028. "אנחנו מחפשים איזו חברה, גוף מסחרי או בן אדם שמאמין בנו ורואה את ההצלחה שלנו", אומר שדה, "ויעזור לנו בקמפיין האולימיפי, שכולל נסיעות וקניית ציוד יקר. ספונסרים יכולים לעזור לנו להיות כמו המתחרים שלנו, שעוסקים מאה אחוז מזמנם בשייט תחרותי".
שמיים סגורים, ים פתוח
לאחר התחרות, שדה חזר עם הציוד לצרפת ומשם לישראל, ואילו עבו נשאר ביוון לחופשה עם זוגתו. באותה עת פרצה המלחמה מול איראן, ובני הזוג מצאו את עצמם תקועים במדינה. "בהתחלה היינו בדירה של משפחה של חבר, בינתיים נכנסתי לשגרה של אימונים בחדר כושר ואירובי".
גם כשהשמיים נסגרו בעקבות הטילים מאיראן, הים נשאר פתוח. באופן כמעט טבעי מדליסט הארד הטרי מצא את עצמו שט במשך ארבעה ימים מיוון לישראל – רק כדי להגיע ליום שבו הוכרזה הפסקת האש. "היה זוג שהפליג מרודוס לישראל ביאכטה שלהם, והם הציעו לנו להצטרף מהרגע להרגע. אני מכיר את הים, אז היה לי פחות קשוח, אבל לבת זוג שלי הייתה בהתחלה מחלת ים".
