רוב מכריע בציבור הערבי (75.4%) מעידים כי תחושת הביטחון האישי שלהם חלשה. כך עולה מנתוני סקר שנערך על ידי תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב.

הסקר מנסה לעמוד על הלך הרוח והעמדות הפוליטיות של אזרחי ישראל הערבים, שנה ושמונה חודשים מפרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, ונערך בקרב 500 נשאלים במשאל טלפוני. 54% ממשתתפי הסקר ציינו כי הסוגיה החשובה ביותר כיום עבור הציבור הערבי היא הטיפול בבעיית האלימות והפשיעה. 23.2% מהנשאלים ציינו את סיום המלחמה בעזה כסוגיה החשובה ביותר.

בסקר שנערך על ידי התוכנית בדצמבר 2024, 65.8% מהנשאלים העידו על תחושת ביטחון חלשה. הנשאלים בסקר הנוכחי, העידו כי הסיבות המרכזיות לירידה בתחושת הביטחון בקרב הציבור הערבי, הן מבחינת האלימות הגואה ביישובים הערביים (41.9%) והמלחמה המתמשכת (37.6%). זאת, לעומת 63.1% מהנשאלים בדצמבר 2024, שהצביעו על האלימות כגורם מרכזי המעיב על הלך הרוח הציבורי ו-24.6% שהצביעו על המלחמה המתמשכת.

מנהל תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, ד"ר אריק רודניצקי, אומר ל'דבר' כי הסיבה לשינוי הוא המצב בעזה. בדצמבר, הציבור הערבי כמו היהודי ציפה להסכם שיביא להחזרת חטופים וסיום הלחימה, אך לאחר חצי שנה בה נודעו ממדי ההרס והרעב בעזה והתעצמות הלחימה, המציאות שבה להעיב על חייו של הציבור הערבי.

כשליש ממשתתפי הסקר (35%) ציינו כי תחושת השייכות שלהם למדינה נחלשה מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, ורק 9% אמרו כי תחושת השייכות שלהם למדינה דווקא התחזקה. אחד מהממצאים הבולטים ביותר בסקר, הוא שהמלחמה לא שינתה את תחושותיהם של כמחצית ממשתתפי הסקר ביחס למדינה (53.2%).

תחושת הזהות

עוד עולה מנתוני הסקר, כי המלחמה גרמה לשינוי בתחושת הזהות של האזרחים הערביים בישראל. 36.2% מהנשאלים הצביעו על הזהות הערבית כמרכיב המרכזי בזהותם. שיעור דומה לזה שעלה בסקר במאי 2023 (37.5%). בקרב נשאלים שציינו כי האזרחות הישראלית מרכזית בזהותם חלה עלייה מ-21% במאי 2023, ל-30.3% ביוני 2025.

גם במרכיב הדתי כערך מרכזי בזהות חלה עלייה מ-15.6% ל-21.4%. לפני המלחמה, 16.5% מהנשאלים ציינו כי המרכיב הפלסטיני הוא המרכזי בזהותם. שיעור זה ירד ל-9.7% ביוני האחרון. יחד עם זאת, המלחמה באיראן לא היוותה גורם משמעותי בעיצוב הזהות של האזרחים הערבים, מלבד עליה בשיעור מ-33.6% ל-38.5% בקרב הנשאלים, הרואים את הרכיב הערבי בזהותם כמרכזי ביותר. זאת, על חשבון המרכיב הישראלי, ששיעור הרואים בו מרכיב מרכזי בזהותם ירד מ-32.7% ל-28.2%.

שותפות פוליטית

לצד זאת, 73.2% מהנשאלים תומכים בהצטרפותה של מפלגה ערבית לממשלה שתקום לאחר הבחירות הבאות. בקרב התומכים, 41.8% תומכים בהצטרפות לכל ממשלה ו-31.4% תומכים בהצטרפות לממשלת מרכז-שמאל. 66% מתוך כלל הציבור הערבי מאמינים בשיתוף פעולה פוליטי ערבי-יהודי, אך רק 40.2% מהם סבורים כי בציבור היהודי יש תמיכה בשיתוף פעולה פוליטי. לפני המלחמה מול איראן 40.5% האמינו כי יש תמיכה בצד היהודי בשותפות פוליטית, בעוד במהלך המערכה ירד שיעור זה ל-39.9%. בתוך כך, 86.6% מהנוצרים ו-70.2% מהדרוזים הביעו אמון בשותפות פוליטית עם יהודים. בקרב מוסלמים עומד שיעור זה על 63.6%.

משתתפי הסקר התבקשו להעריך באיזה נושא עשויה שותפות פוליטית ערבית-יהודית להצליח במידה הרבה ביותר. שני הנושאים, שזכו למשקל גבוה יחסית, הם הטיפול בפשיעה בחברה הערבית (26.8%) ותיקון חוקים המפלים לרעה את הציבור הערבי, כגון חוק הלאום או חוק קמיניץ (22.2%).

33.1% מהנשאלים סברו כי מקומות העבודה הן המרחב הפורה ביותר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי. 19.9% הצביעו על יוזמות אישיות ככר לשיתופי פעולה, ו-8.2% סברו כי שיתופי פעולה בין סטודנטים הם בעלי סיכויי הצלחה גבוהים. רק 21.1% רואים בזירה הפוליטית מרחב פוטנציאלי לשיתופי פעולה. 15.5% מצביעים על הרמה הארצית ו-5.6% מצביעים על הרמה המוניציפאלית כבעלות סיכוי רב לשיתופי פעולה פוריים בין ערבים ליהודים. מרחבים אחרים שהוזכרו הם החברה האזרחית (7%) ודיאלוג בין-דתי (2.9%).

נושאים בולטים אחרים, הם שיפור המצב החברתי-כלכלי ביישובים הערביים (14.1%) וחיזוק מעמדם של האזרחים הערבים במרחב הציבורי בישראל (10.1%). לדעת החוקרים, התשובות הללו משקפות את סדר היום הציבורי של החברה יותר מאשר ניתוח פוליטי מפוכח.

אילו היו נערכות היום בחירות לכנסת, שיעור ההצבעה הצפוי בחברה הערבית היה 57%, גבוה מעט מן השיעור שנצפה בבחירות לכנסת ה-25 (53.2%) שנערכו בנובמבר 2022.
"רוב גדול ומוצק בציבור הערבי תומך בשותפות פוליטית בין ערבים ליהודים, ובכניסתה של מפלגה ערבית לממשלה שתקום אחרי הבחירות הבאות", אומר ד"ר אריק רודניצקי, "קשה להפריז בחשיבותה של עמדה פוליטית זו. יש להבין אותה על רקע מציאות קשה שבה הלך הרוח בציבור הערבי ירוד בגלל ריבוי מקרי האלימות ביישובים הערביים, השפעותיה השליליות של המלחמה בעזה וגם בעקבות סבב המלחמה הקצר מול איראן שחשף במלוא חומרתה את בעיית היעדר המיגון ביישובים הערביים".

עוד הוסיף רודינצקי: "יחד עם זאת ובניגוד למצופה, האזרחים הערבים מסרבים להתייאש ומסתכלים בצורה מפוכחת על היום שאחרי המלחמה. הסקר מצביע על כך שאחוזי ההצבעה של האזרחים הערבים בבחירות הבאות לכנסת, צפוי להיות מעט גבוה יותר מהבחירות שנערכו בנובמבר 2022". לדברי רודינצקי, דווקא על רקע המלחמה הממושכת והקשה ביותר בתולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הסקר מצביע על התקווה המקננת בליבו של הציבור הערבי לכינונה של שותפות פוליטית ערבית-יהודית ביום שאחרי המלחמה.