בלובי של מלון הרודס בתל אביב מתאספים כמה עשרות ילדים עם מדריכים מתנועת 'דרור ישראל'. הילדים מגיעים ממשפחות שפונו מבת ים וברמת גן, אחרי שהבתים שהתגוררו בהם נהרסו לחלוטין או חלקית.

"אני מתגעגע למשחקים שלי, למיטה שלי ולדובי הענק שהייתי מחבק בלילה", אומר שמואל דוד לב מרמת גן, שמשתתף בפעילות. בסוף החופש הגדול יעלה לכיתה ד'. "הגענו לפה לפני שלושה שבועות כל המשפחה – ההורים שלי, שתי אחיות בנות 10.5 ו-7.5 ואח בן 4.5". כילד שאוהב לפטפט, התראיין גם לגלי צה"ל וסיפר על הריסות ביתו: "הקיר נפל וכל החלונות התנפצו. הבית נשבר".

הריאיון נערך לצד ליאל מסלה, אחת מרכזות הפעילות, שצוחקת עם לב שהוא מנהל הפעילות. "אבא שלי עוסק בבנייה והוא תמיד קורא לי 'בעל הבית'", הוא אומר. "אנחנו רואים סרט בבוקר, אוכלים ואז באים לפעילויות בלובי. והולכים לים גם".

בלובי המלון יושבים קומונרים מתנועת 'הנוער העובד והלומד'. חלקם משחקים עם הילדים משחקי קופסה וחלקם מציירים איתם. תור ארוך של ילדות משתרך בדוכן הצמות של נויה סלע.

היא הולכת להביא גומיות, וכשהיא חוזרת היא מספרת על רעיון שעלה במוחה: "ראינו אישה מבוגרת שנראית בודדה, ואני בטוחה שהיא לא היחידה. חשבתי להפגיש בין המבוגרים לילדים הקטנים יותר. כולם ירוויחו. אני מדריכה שבוע במלון ואני מרגישה משמעותית מאוד".

חברתה לגרעין, אלה סופר, מסבירה למה הם במלון בזמן פעילות הקיץ של התנועה: "הקינים שאנחנו מדריכים בהם קטנים ופעילות הקיץ הצטמצמה בעקבות המלחמה עם איראן. זה מאפשר לנו להעביר פעילות כאן".

בשלב מסוים מגיעים עמית וארי, חניכים משכבת י"א בקן נחלת יצחק של 'הנוער העובד והלומד', ומנסים להעביר פעילות שבנו מראש. לאחר כמה ניסיונות שלא מצליחים, הם מתרגלים יחד עם הילדים את הריקוד שהם מתכננים להופיע איתו מול האורחים בחדר האוכל בארוחת הערב.

רכזת הפעילות אורטל אפריאט: "מצד אחד זה לא 7 באוקטובר — ואני מזכירה את זה לעצמי כל הזמן. זה סיפור אחר. מצד שני, יש פה משפחות שניצלו מאתרי הרס, שעברו טראומה. הם איבדו את הבית, ועכשיו הם תלושים לגמרי. אני חוששת שהם יישארו ככה עוד הרבה זמן".

מסלה מוסיפה כי השלב הבא הוא "לחפש את בני הנוער". תנועת 'דרור ישראל' פועלת במלונות נוספים ששוהים בהם מפונים.