נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן נפגשו היום (חמישי) באבו דאבי שבאיחוד האמירויות הערביות במפגש ראשון מסוגו בין מנהיגיהן של השכנות הקווקזיות, ואף לחצו ידיים. מטרת פגישתם היא לדון בפרטים של הסכם השלום המתגבש ביניהן שיביא לסופו של סכסוך אלים שהתגלע בין המדינות מאז זכו לעצמאות לפני 35 שנים, כך דווחו מלשכותיהם של שני המנהיגים.
ארמניה ואזרבייג'ן מצויות בשיאו של תהליך פיוס היסטורי לאחר סדרה של מלחמות מאז סוף שנות ה-80, שהחלה לאחר שתושבי נגורנו-קרבאך הארמנים התנתקו מאזרבייג'ן בתמיכת ארמניה והכריזו על הקמת רפובליקה עצמאית. שיחות השלום בין המדינות החלו לאחר שאזרבייג'ן כבשה מחדש את נגורנו-קרבאך במתקפת בזק בספטמבר 2023, מה שהוביל להימלטות של כלל 100,000 הארמנים שחיו שם לארמניה.
המכשול העיקרי המסתמן להסכם השלום הוא דרישתה של אזרבייג'ן מארמניה לשנות את חוקתה, כך שלא תהיה בה כל דרישה לשטח אזרי ולהכיר בגבולות אותם קבעה אזרבייג'ן בשטח על בסיס הגבולות בין הרפובליקות בברית המועצות. ראש הממשלה פשיניאן הדגיש שוב ושוב בחודשים האחרונים כי יש לעדכן את מגילת היסוד של המדינה בשביל להביא להסכם שלום היסטורי, שיאפשר לארמניה לנרמל גם את יחסיה עם טורקיה. אזרבייג'ן דורשת גם מסדרון תחבורה יבשתי שיעבור בארמניה על גבול איראן, ויחבר את שטחה של אזרבייג'ן למובלעת נחיצ'בן הגובלת בטורקיה, בעלת בריתה של באקו. מעבר יבשתי כזה עשוי לחצוץ בין ארמניה לאיראן, שכנתה מדרום, המתנגדת למהלך.
רוסיה הפטרונית איבדה אחיזה
תהליך השלום בין ארמניה לאזרבייג'ן נערך במקביל להתרחקותן מרוסיה, שכנתן מצפון, ששימשה בעבר כפטרונה של ארמניה וכמי שמגשרת בין שתי הרפובליקות לשעבר בברית המועצות, אולם התקשתה למלא את התפקיד מאז פלשה לאוקראינה לפני כשלוש שנים. ראש ממשלת ארמניה פשיניאן ערך בחודש שעבר ביקור היסטורי באיסטנבול, בו נפגש עם נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן, בצעד שעורר זעם רב בקרב ארמנים רבים. לאחר ביקורו של ראש הממשלה בטורקיה, נעצרו בארמניה 15 אזרחים שהואשמו בניסיון הפיכה, ביניהם שני ארכיבישופים בכנסייה הארמנית ואיל ההון הארמני-רוסי סמבל קרפטיאן. היה זה ניסיון ההפיכה החמישי נגד ממשלתו של פשיניאן שהתמנה לראשות הממשלה במאי 2018, ומאז ניצח בשתי מערכות בחירות (2019, 2021).
פרשנים פוליטיים מעריכים כי רוסיה לא יזמה אף אחד מניסיונות ההפיכה נגד ממשלתו של פשיניאן, אולם סביר להניח שהיא כן עמדה בקשר עם המורדים, שחלקם אף מחו על הריחוק בין הממשלה בירוואן לבין מוסקבה. במקביל לכך, בשבועות האחרונים נערכו בארמניה הפגנות נגד רוסיה, בהן קראו להפסיק את שידורי הטלוויזיה הרוסית במדינה.
בארמניה מאשימים את רוסיה בשני קמפיינים של דיס-אינפורמציה: דוח של המודיעין האוקראיני שזכה לתהודה תקשורתית נרחבת בשבוע האחרון, גרס כי רוסיה מגדילה את כוחה הצבאי בבסיסה בגיומרי, העיר השנייה בגודלה בארמניה המארחת בסיס של הצבא הרוסי מאז שארמניה זכתה לעצמאות מברית המועצות. ארמניה מכחישה את הדיווח הזה וטוענת שמי שעומדת מאחוריו היא מוסקבה. קמפיין נוסף אותו מחשיבה ירוואן ל'פייק ניוז' מתוצרת מוסקבה, נסוב על הטענות על 'מתקן נשק ביולוגי שהאמריקנים הקימו בארמניה' – טענות דומות לאלו שהושמעו נגד גיאורגיה ואוקראינה לפני שצבא רוסיה פלש אליהן ב-2008 וב-2022 בהתאמה.
בתוך כך, גם היחסים בין אזרבייג'ן לרוסיה עלו על שרטון בשבועיים האחרונים: אזרבייג'ן מחתה על כך שהרשויות בעיר יקטרנבורג שברוסיה פשטו על אזור בו מתגוררים אזרים רבים, ובמהלך הפשיטה הרגו כוחות הביטחון הרוסים שני אזרחי אזרבייג'ן. לטענת הרשויות ברוסיה, הפשיטה נועדה לעצור חברים בכנופיה משפחתית ממוצא אזרי. עוד דווח כי נעצרו במהלך הפשיטה 50 חשודים, וכי שניים מהחשודים נהרגו לאחר שהתעמתו עם כוחות הביטחון. בתגובה, הודיעו שלטונות אזרבייג'ן על שורה של צעדים נגד הנוכחות הרוסית במדינה: כוחות משטרה פשטו על משרדי סוכנות הידיעות 'ספוטניק' הרוסית, ועצרו כמה עובדים. במקביל נאסרו כל פעולות התרבות המזוהות עם רוסיה ברחבי אזרבייג'ן.
