ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית חקיקה האוסרת על "הסתה לטרור ופעילות בלתי חוקית במסגרת פעילות ציבורית מאורגנת של סטודנטים". זהו תיקון לחוק זכויות הסטודנט שיזמה ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית), ובעקבות אישורו בוועדה השבוע הוא יועבר למליאת הכנסת לאישור סופי.

תיקון החוק מטיל מגבלות על פעילות ציבורית מאורגנת באקדמיה, לרבות תא סטודנטים, אם אלו "תומכים או מסיתים לטרור נגד ישראל". המוסדות האקדמיים נדרשים בחקיקה לקבוע תקנוני פעילות ציבוריים שיכללו, בין היתר, איסור על הסתה לטרור ולגזענות.

לחקיקה נוסף סעיף האוסר על פרסום הסתה לגזענות, בעקבות הדיונים בוועדה ובהתאם לעמדת הייעוץ המשפטי. לעומת זאת, בוועדה דחו את בקשתה של נציגת משרד המשפטים הדיל יונס להוסיף גם איסור על הסתה לאלימות.

עשרות תלונות על הסתה לגזענות ולאלימות הוגשו במוסדות האקדמיים מתחילת המלחמה עד חודש מרץ האחרון, כך על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה. לפי המוסדות, בחלק מהמקרים התברר כי במקרים אין משום הסתה או גזענות, בחלקם ננקטו הליכים משמעתיים עד כדי הרחקה לצמיתות מהלימודים, והיו אף מקרים שהועברו לטיפול המשטרה. לאוניברסיטה העברית הוגשו 41 תלונות; לאוניברסיטת בר אילן 18; לאוניברסיטת תל אביב – 28; ולאוניברסיטת חיפה – 15.

נשיאי האוניברסיטאות שנכחו בדיונים הקודמים טענו כי התקנונים שלהם לא דורשים הוספת סעיפים לנושא ההסתה, וכי החקיקה "מטילה על המוסדות סוגיה משפטית, שכן עבירות הסתה ממילא צריכות להיות בטיפול המשטרה". נציג המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) אמר כי המועצה לא מתנגדת להצעת החוק.

יו"ר הוועדה: "גם 'שיישרף לכם הכפר' כלול בחוק"

"מוסדות ההשכלה אמורים להיות מוקדים של לימוד, מחקר ודיאלוג, ובפועל, סטודנטים מסיתים לטרור, תוך סלחנות מצד הנהלות האקדמיה" אמרה ח"כ סון הר מלך בפתח הדיון. "מוסדות אלה ממומנים מכספי ציבור, ולא ייתכן שסטודנטים תומכי טרור ימשיכו ללמוד שם".

המצדדים בתיקון דחפו בדיונים להרחבת תחולת הסעיף לכל מרחבי האוניברסיטה, ואילו המתנגדים לו דיברו בשם הזכות לפרטיות, חופש הביטוי והאוטונומיה של האוניברסיטה להחליט על כללי הביטוי בתחומה.

ויכוח סוער וקולני התעורר בין ח"כ סון הר-מלך לבין חלק מנציגי סטודנטים, בשאלה מדוע מחילים על סטודנטים חוקים שונים מאשר על שאר הציבור.

"האוניברסיטה לא אוכפת תלונות על הסתה, בטענה שזה חופש ביטוי, אבל זאת חד משמעית הסתה", אמרה בדיון הדר כאלי, סטודנטית באוניברסיטה העברית, "היו אצלנו הפגנות שבהן קראו לחיילי צה"ל רוצחים והניפו דגלי אש"ף". שי גליק, מנכ"ל ארגון 'בצלמו', אמר כי "הגשנו מאות תלונות לאורך השנים וכלום לא טופל".

לעומתם טען נדב גולן, יו"ר איגוד הסטודנטים בבצלאל, כי "זה חוק פופוליסטי שנועד לרדוף את הסטודנטים הערבים. אתם הופכים את המוסדות האקדמיים למוסדות אכיפה ושיטור, וזה לא תפקידם".

בהמשך למקרי הסתה נגד סטודנטים בדיון, שאותם הציגו בדיון נציגי תנועת 'עומדים ביחד', אמר יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יוסף טייב (ש"ס): "גם ביטוי כמו 'שיישרף לכם הכפר' – זה חלק מהחוק".

נייר עמדה: "ההצעה מסכנת תהליכי השתלבות"

עמותת 'סיכוי-אופוק' הגישה לפני הדיון נייר עמדה נגד החוק. לטענת העמותה, העוסקת בשותפות ובשוויון בין יהודים לערבים, החוק מסכן את חופש הביטוי והעצמאות האקדמית; פוגע ביחסי האמון בין האוניברסיטה לסטודנטים; ועולה חשש שייאכף באופן בררני. לטענת העמותה כבר קיימים חוקים המטפלים בבעיה.

"ההשכלה הגבוהה בישראל היא מרחב שבו יכולים להיבנות יסודות חזקים של אמון הדדי, הבנה ושיתוף פעולה", כתבו בעמותה, "ראוי לחזק את המוסדות בתהליכי עומק של שיח ולימוד משותף, ולעודד את הסטודנטים לרפא את השבר דרך מפגש ושיח. תחת זאת, הצעת החוק מאיימת להעמיק את הזרות, הניכור והפחד, לסמן קבוצות בחברה כמסוכנות, לסכן תהליכי השתלבות ומוביליות ארוכים, וליצור השתקה ורתיעה מלהתבטא ולפעול".