4,000 ימים לחטיפת הדר גולדין, 645 ימים למלחמה: משפחות החטופים מפגינות הערב (שבת) ברחבי הארץ למען עסקה שתחזיר את יקיריהן לבתיהם.

בכיכר החטופים ברחבת מוזיאון תל אביב החלה העצרת השבועית בסימן 4,000 ימים לנפילתו בשבי של הדר גולדין ב'צוק איתן'. "הזמן לפעול הוא עכשיו!", הודיע מטה המשפחות להחזרת החטופים. "יום ה-4,000 הוא לא רק של הדר, זהו יום ה-4,000 של כולנו – החזקתו של סגן הדר גולדין בשבי היא כתם על הסיפור הישראלי – אין ולא יהיה ניצחון ישראלי והשלמת המשימה בלי להחזיר את כל 50 החטופים והחטופה הביתה!"

שמחה גולדין, אביו של החטוף הדר גולדין: "אנחנו לא רק משיבים את הבן שלנו הדר גולדין מידי האויב, אנחנו משיבים את החברה הישראלית לעצמה. וזו דרך ארוכה. במשך 4,000 ימים אמרנו שמי שלא מחזיר את החללים, ינטוש את הפצועים ויפקיר את החיים. ההנהגה הישראלית הפוליטית, ההנהגה הביטחונית, ההנהגה הדתית – לא הקשיבה. הם העדיפו את האינטרסים לפני הערכים. שילמנו את המחיר ב-7 באוקטובר ואנחנו משלמים אותו גם 20 חודשים אחר כך.  4,000 יום מתחילת המסע, אנחנו חברה מפקירה. המאבק שלנו היום ברור – להביא את אלה שהפקרנו. זו התפיסה היהודית, זה הצו הישראלי.

"מה לעשות אתם שואלים? השאלה היא לא מה לעשות, כולם יודעים מה לעשות, השאלה היא מי אנחנו? ואני אומר תהיו הדר. תהיו גולדינים. אנחנו הלוחמים בסדיר ובמילואים. אנחנו לומדים תורה לשמה ולא מחללים אותה כשעושים אותה קרדום לחפור בה. אנחנו לא מתבכיינים, אנחנו בוכים שצריך. אנחנו לא מוותרים, אנחנו לא מתייאשים, אנחנו עוברים דרך הקירות. אנחנו שונאים ספינים, אנחנו אומרים אמת. אנחנו לוקחים אחריות. אנחנו לא מקללים, לא מעליבים איש את רעהו. אנחנו עובדים ביחד באמת ולא מפריחים סיסמאות 'ביחד'. אנחנו מבחינים בין טוב לרע. אנחנו הפטריוטים, אנחנו הישראלים.

"המאבק שלנו היום הוא ברור – להביא את אלה שהפקרנו. נוכיח שאנו מביאים את החללים, אז יהיה ברור שבכוחנו להביא את הפצועים ואת החיים. זו הייתה התפיסה היהודית מאז ומתמיד, מאז שקבלנו את הצו להיות ישראל. זה הצו – תהיו ישראלים, תהיו הדר".

ויקי כהן, אימו של החטוף נמרוד כהן: "אני רוצה להזכיר למקבלי ההחלטות את המשפט שעליו התחנך כל חייל ומפקד – וגם כל אזרח. משפט שאמר דוד בו גוריון: 'תדע כל אם עברייה שהפקידה את בניה בידי מפקדים הראויים לכך'. בעוד שלושה ימים נמרוד יציין בשבי יום הולדת 21 – גיל שמסמל חופש חסר דאגות, טיול אחרי צבא. אבל נמרוד לא בחופש, עם מלא דאגות, ובטח לא מתכנן את הטיול הגדול.

"זאת הקובייה ההונגרית של נמרוד, שנמצאה אחרי 7 באוקטובר. הגיע הזמן שהוא ישחק בה שוב. הגיע הזמן להחזיר את נמרוד, ואת כל שאר החטופים – החיים והחללים. בהסכם. בעסקה אחת. בלי פעימות. ובלי סלקציות".

חירות נמרודי, אימו של החטוף תמיד נמרודי: "איך אפשר להסביר איפה הייתה המדינה 645 ימים, בזמן שאתה ועוד 49 חטופים נמקים במרתפי חמאס? איפה הייתה ההנהגה? עם חזרתו של ראש הממשלה מוושינגטון פרסמה לשכתו ש'כל המטרות שנתניהו ביקש להשיג בביקור – הושגו'. כל המטרות הושגו?

"כל המטרות, אדוני ראש הממשלה? האם זה אומר, חלילה, ששחרור החטופים לא היה חלק ממטרות הביקור שלך? מטרות התקיפה באיראן הושגו – בהסכם ובלי להפיל את השלטון האיראני. מטרות המלחמה בלבנון הושגו – בהסכם ובלי לחסל את חיזבאללה.

"הגיע הזמן, אדוני ראש הממשלה, להשיג את מטרת העל של המלחמה הארוכה ביותר בתולדות המדינה. הגיע הזמן להחזיר את תמיר, ואת כל שאר החטופים – החיים והחללים – בהסכם. בעסקה אחת. בלי פעימות. ובלי סלקציות".

ענת אנגרסט, אימו של החטוף מתן אנגרסט: "אני פונה אליך שר הביטחון – כאחראי על חייהם, חירותם וכבודם של חיילי צה"ל. אני פונה אליך, אדוני ראש הממשלה:
אל תלכו על עסקאות חלקיות. הן משאירות אנשים מאחור. הן השאירו את כל החיילים מאחור.

"מתחילת המלחמה, כבר 645 ימים, אף חייל לא חזר לשיקום, אף חלל צה"ל לא חזר לקבורה. והיום אנחנו מציינים את המספר הבלתי נתפש 4,000 יום שסגן הדר גולדין נמצא שם – הוא תמרור האזהרה של כולנו. וכמו חירות, ויקי ולאה גולדין, גם אני רואה את עיני אימהות הלוחמים שמסתכלות עלינו, על אימהות של חיילים שמדינת ישראל לא עשתה הכול כדי להציל אותם – הן יודעות שגורלן יכול להיות דומה לגורלנו. ובשביל שזה לא יקרה צריך להחזיר את מתן, ואת כולם הביתה. את החטופים, את החיילים, את הלוחמות והלוחמים, את המילואימניקים, את העקורים מביתם – את כולם צריך להחזיר הביתה".

אדם חג'אג, בן דודו של החטוף רום ברסלבסקי: "645 ימים של תהום בתוך הנשמה. אין יום ואין לילה, רק ציפייה שיום אחד – מישהו ידפוק בדלת. רום, שהציל חיים, שעמד על רגליו, נותר שם – כבן אדם שחש שהוא אזרח סוג ב'.

"איך אפשר להמשיך ככה? והכאב הגדול מגיע בכל פעם מחדש, בכל 'פעימה' – בכל עסקה שבה מחזירים חלק מהחטופים, אבל לא את כולם. הפעימות האלה שוברות אותנו לגמרי.
אני מדבר פה הערב לא רק כבן דוד של רום, אלא גם כלוחם מילואים בחטיבת כפיר. חטיבה שאיבדה השבוע חמישה לוחמים גיבורים.

"אני רוצה היום לצעוק צעקה לא רק בשם רום, אלא בשם הלוחמים, בסדיר ובמילואים.
הסיוט הזה חייב להיגמר עבור כולנו. עבור החטופים, עבור הלוחמים, עבור המשפחות שלהם. הגיע הזמן שנסיים את זה ונשלים את המשימה. אין ניצחון בלי סיום הלחימה והחזרת כל החטופים והלוחמים הביתה".

דבורה עידן, אימו של צחי עידן, שנחטף, נרצח בשבי והוחזר בעסקה: "4,000 ימים מאז שהדר גולדין נחטף ולא שב. 4,000 ימים שמשפחתו מחכה. ועם שלם שותק. אנחנו קיווינו לחבק את צחי, אבל הוא חזר אלינו כחלל. במשך שבע שנים היינו חלק ממסדר הדר. בכל יום שישי עמדנו לצד לאה ושמחה גולדין באנדרטת 'חץ שחור' ונאבקנו בשם הערכים – המחויבות שלא להשאיר חיילים מאחור. אם לא נחזיר את כולם עכשיו בהסכם אחד – נחזור על אותה טעות נוראה של נטישה. אסור שנחזור על אותה טעות. אם שוב נוותר נפסיד את הזהות הלאומית שלנו".

שורד השבי אלי שרעבי: "למי שטוען כי נותרו 'חמישים חטופים' שעוד לא הוחזרו, הייתי מציע לנסח מחדש, לדייק, חמישים משפחות חטופות נותרו בעזה. בני המשפחות שואלים את עצמם בכל רגע ורגע – האם יקירנו מצליח לשרוד את הגיהנום הזה? האם ברגעים אלו הוא נתון בסכנת חיים? האם הוא מורעב? מושפל? מוכה? האם הוא עלול להיעלם לנצח באדמת עזה? אתם מבינים איזה שבר זה?

"להיות מדינה מוסרית, אחראית ומתוקנת פירושו שלא מפקירים איש! לא אזרחים. לא חיילים. לא משנה איפה הם מוחזקים. לא משנה באיזה מחיר. כי ברגע שהלב שלנו מפסיק לפעום בשבילם – אנחנו מפסיקים להיות מדינה. זה לא עניין פוליטי. זה לא שאלה של ימין או שמאל. זו שאלה של מוסר. שאלה של אנושיות, שאלה של לב!"

"ולכם, משפחות החטופים, משפחות שאין בהן רגע אחד של שקט. אתם עמוד האש ההולך לפני המחנה. אחיי ואחיותיי לכאב ולתקווה – אני רואה אתכם, אני מרגיש אתכם, אני עומד לצדכם. הכוח שלכם, האמונה שלכם, הדמעות שלכם – הם העדות עבורינו למה שבאמת חשוב. ולכם, קהל מופלא, אנשים מן השורה שנושאים את הדגל שבוע אחר שבוע, שממלאים את הכיכר הזו שוב ושוב. שמסרבים לשכוח ולהתייאש, במסירות ואמונה אין קץ – אתם התקווה. אתם התשובה. לכם התודה!

"בזכותכם הלב של העם הזה עוד פועם. בזכותכם, אנחנו עדיין ראויים להיקרא עם.
אתם האור בתוך האפלה. לכם אני חייב תודה אישית. על שפעלתם ללא לאות למען שחרורי. על שחיבקתם את משפחתי. נחזיק ידיים – באור ובחושך. לא נעצור. לא נשתוק. לא ניכנע. עד שכולם – כולם – ישובו הביתה. זה לא חלום. זו משימה. והיא עוד תתממש".

לצד העצרת בתל אביב, מתקיימות עצרות בצומת שער הנגב, בכרמי גת ובירושלים. כמדי שבוע, יתקיימו עוד עשרות אירועים ועצרות תמיכה בכל רחבי הארץ.

משפחות שער בגין מפגינות בשער בגין של הקריה בתל אביב, תחת הכותרת "ועכשיו – החטופים!"

"יש מתווה, יש הסכם, יש צורך בהול להשיב את כולם עכשיו – וממשלת הקיצונים ממשיכה לשחק על זמן!", הודיעו המשפחות. "החזירו את החטופים! סיימו את המלחמה! די למוות של עוד ועוד חיילים! העם זקוק לריפוי ושיקום".