מספר דורשי העבודה בתחום ההיי-טק עמד באפריל 2025 על כ-15 אלף, כפול ממספרם ב-2019, וגבוה ב-21% ממספרם עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, כך עולה מנתונים שפרסם הבוקר (ראשון) שירות התעסוקה.
מאז 2022 נרשמת עלייה עקבית במספר דורשי העבודה בהיי-טק – כשבמקביל, בין 2022 לסוף 2023 חלה ירידה חדה במספר המשרות הפנויות בהיי-טק. למרות עלייה קלה במספר המשרות הפנויות בתקופת המלחמה, העלייה במספר דורשי העבודה הייתה מהירה יותר, וכיום מספר המשרות כמעט זהה למספר דורשי העבודה. ב-2022 מספר המשרות הפנויות היה כפול ממספר דורשי העבודה. הסיבה לכך היא כנראה התאזנות השוק לאחר צמיחה מהירה מאוד במספר המשרות והמועסקים בענף בתקופת הקורונה. גם מספר המתפטרים המתייצבים בלשכות העבודה עלה, אך העלייה הבולטת יותר נרשמה במספר המפוטרים בהיי-טק.
העלייה הניכרת ביותר במספר דורשי העבודה בהיי-טק היא בקרב מקצועות הליבה: כך למשל, מאז 2019 נרשמה עלייה של 223% במספר דורשי העבודה מתחום מסדי הנתונים והרשתות, ושל כ-147% במספר דורשי העבודה שהם מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים. עליות מתונות יותר נרשמו במספר דורשי העבודה ממקצועות התמיכה הטכנית (בין 80% ל-95%). לעומת זאת, בקבוצות 'מסורתיות' יותר כטכנאי טלקומוניקציה, אדריכלים והנדסאים בפיזיקה נרשמו עליות שוליות בלבד, ובחלק מהמקרים אף ירידות קלות.
אף שהשכר הממוצע בהיי-טק מתמיד במגמת העלייה – 24% מינואר 2022 עד אפריל 2025 – השכר הממוצע של דורשי העבודה בתחום ההיי-טק עלה אף יותר בתקופה זו – ב-39.3%. שיעור מרוויחי השכר הגבוה (43.8-25.6 אלף שקלים) בקרב דורשי העבודה עלה מ-15% באוגוסט 2022 לכ-40% באפריל 2025. עובדי ההיי-טק שנפלטו בשיעורים גבוהים יותר ממעגל העבודה והגיעו לשירות התעסוקה הם עובדי ליבה, מנוסים, מיומנים וששכרם אינו נמוך. עם זאת, מדגישים בשירות התעסוקה כי לא מדובר במקבלי השכר הגבוה ביותר בענף, שמתאפיין בשכר הממוצע הגבוה בישראל.
נתוני שירות התעסוקה מלמדים כי העלייה במספר דורשי העבודה בהיי-טק הורגשה יותר בקבוצת הגיל הבינונית – 45-35. בקבוצות הגיל הסמוכות, 35-26 ו-54-45, העליות היו מתונות יותר. בקבוצת הגיל הבינונית נרשמה גם העלייה הדרמטית ביותר במספר המפוטרים. ממצאים אלו מאתגרים את ההנחה המקובלת שלפיה המשבר בענף ההיי-טק מתמקד בעובדים בעלי ניסיון מועט (ג'וניורים), אולם אינם שוללים אותה לחלוטין. ייתכן כי נתונים אלו מוטים גם כיוון שג'וניורים הם עובדים צעירים שתקופת הזכאות שלהם לדמי אבטלה נמוכה יותר, או שלא השלימו את תקופת האכשרה הנדרשת לתביעת דמי אבטלה, ולכן ייתכן שקיימים ג'וניורים שנפלטו משוק העבודה אך לא נרשמו בשירות התעסוקה כמבקשי עבודה.
מרבית ענף ההיי-טק בישראל מרוכז באזורי המרכז ותל אביב, והדבר בא לידי ביטוי גם בנתוני מבקשי העבודה מהענף. במחוזות תל אביב והמרכז היו מבקשי העבודה מתחום ההיי-טק 23.5% ו-17.6% מכלל מבקשי העבודה, בהתאמה. בצפון הארץ ובדרומה הם היו כ-5% בלבד. עם זאת, עליות חדות במספר דורשי העבודה בענף זה נרשמו בכלל המחוזות.
שיעור מבקשי העבודה בהיי-טק הכפיל את עצמו הן בקרב יהודים שאינם חרדים והן בקרב חרדים (215% ו-212%) – כשמרבית עובדי היי-טק בישראל הם יהודים שאינם חרדים, ולכן שם חלה העלייה המספרית הגדולה ביותר. לעומת זאת, בקרב ערבים עלה מספר דורשי העבודה בהיי-טק ב-122% בלבד בהשוואה למספרם ב-2022.
"הנתונים שלפנינו מצביעים על אתגרים גדולים באחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה הישראלית", אמרה עו"ד ענבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה. "אנו עדים לא רק לעלייה כמותית בדורשי העבודה בתחום, אלא לשינוי מגמה במאפייניהם של מחפשי העבודה בענף. מדובר בגידול שיעור האבטלה בקרב עובדים מקצועיים ומנוסים מליבת התעשייה, שהם נכס לאומי שיש לטפח ולשלב מחדש בתעסוקה. שירות התעסוקה פועל בימים אלה למיקוד משאבי ההשמה וההכשרה כדי לשפר את המענים, לענות על הצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו, להבטיח את המשך החדשנות הטכנולוגית הישראלית ולענות על צורכי המשק והכלכלה".
