13,488 קיבלו תארים אקדמיים במכללות האקדמיות לחינוך בישראל בשנת הלימודים תשפ"ד (2023-2024), ירידה לעומת 14,823 שקיבלו מהם תואר בתשפ"ג (2022-2023). זאת, בזמן שמספר מקבלי התארים עלה בשאר סוגי המוסדות האקדמיים: באוניברסיטאות הוא עלה מ-42,747 ל-44,902; במכללות האקדמיות המתוקצבות מ-16,491 ל-18,054; ובמכללות האקדמיות הלא מתוקצבות מ-13,541 ל-14,441.
כ-90.9 אלף בסך הכול קיבלו תואר אקדמי בתשפ"ד. נתונים אלו פורסמו היום (ראשון) בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
חלוקת מסיימי התואר בין תחומי הלימוד השונים נשארה דומה יחסית לשנה שעברה, למעט עלייה בתחומים הריאליים. במקצועות ה-STEM (הכוללים: מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב; המדעים הפיזיקליים; המדעים הביולוגיים, ללא חקלאות; הנדסה ואדריכלות) 11,600 סטודנטים סיימו תואר בתשפ"ד, לעומת 10,034 בתשפ"ג.
בהנדסה ובאדריכלות המספר עלה ל-9,041 בתשפ"ד, לעומת 8,323 בתשפ"ג. בתחום הרפואי חלה עלייה מ-1,585 בתשפ"ג ל-2,012 בתשפד. לעומת זאת, מספר מסיימי התואר במדעי הרוח ירד בשנים אלו מ-26,029 ל-24,990.
1 מכל 6 מקבלי תארים היה ערבי. במספר הערבים מקבלי התארים חלה עלייה, אך היא הייתה נמוכה מהעלייה בקרב היהודים.
1 מכל 20 מקבלי תארים היה חרדי. מספר מקבלי התארים החרדים עלה בקצב מהיר יותר מאשר בכלל האוכלוסייה. עם זאת עדיין מדובר בשיעור נמוך מאוד ביחס לחלקם באוכלוסייה, והוא נמוך אף יותר בקרב גברים חרדים.
נשים היוו כמעט שני שליש ממקבלי התארים בישראל. עם זאת, רק 1 מכל 7 נשים שסיימו תואר קיבלו אותו בתחומי ה-STEM, לעומת 1 מתוך 3 בקרב הגברים. גם בקרב מסיימי התואר הערבים והחרדים, שיעור מסיימי התואר ב-STEM נמוך יחסית: 1 מ-7 בקרב הערבים, ו-1 מ-8 בקרב החרדים.
