הכנסת צפויה להצביע היום (שני) על הדחתו של ח"כ איימן עודה, יו"ר סיעת חד"ש-תע"ל, מכהונתו בכנסת, עקב טענות ל"תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל". לשם אישור ההדחה נדרשת תמיכה ברוב חריג של 90 חברי כנסת. אם ההדחה תאושר, עודה יוכל לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון.

מהו 'חוק ההדחה'?

'חוק ההדחה' הוא כינויו של תיקון 44 לחוק יסוד: הכנסת, שאושר סופית בכנסת ביולי 2016, ומאפשר להדיח חבר כנסת מכהן בהליך מיוחד, אם הכנסת קבעה שבמעשיו שלאחר היבחרו לכנסת, יש משום "הסתה לגזענות" או "תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, כנגד מדינת ישראל". זהו נוסח זהה לתנאים שנקבעו בחוק היסוד ב-2002, שמאפשרים לוועדת הבחירות המרכזית ובית המשפט העליון למנוע התמודדות של מועמד לכנסת (עד 2002 ניתן היה לפסול רק רשימות מהתמודדות לכנסת). עם זאת,  בניגוד לפסילת מועמד לכנסת, התנאים לפסילת ח"כ מכהן, לא כוללים מעשים שיש בהם "שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

לפי ההליך שנקבע בחוק היסוד, כדי להדיח חבר כנסת מכהן נדרשת בקשה של 70 חברי כנסת, בהם לפחות 10 חברי אופוזיציה. את הבקשה יש להגיש בצירוף ראיות ונימוקים ליושב ראש הכנסת, ועליו להעביר אותה לטיפול ועדת הכנסת. הוועדה צריכה לדון בבקשה, תוך מתן זכות טיעון לחבר הכנסת וליועץ המשפטי לממשלה, כאשר חבר הכנסת רשאי להיות מיוצג בדיון על ידי עורך דין. בתום הדיון הוועדה מצביעה האם להמליץ למליאת הכנסת להדיח את חבר הכנסת, ולכך נדרש רוב של שלושה רבעים מחברי הוועדה. ללא רוב של 75% ההליך מבוטל וההחלטה היא סופית.

אם יש רוב בוועדה להמלצה להדיח את חבר הכנסת, מליאת הכנסת מחויבת להתכנס על מנת להדיח את חבר הכנסת, ולכך נדרש רוב חריג של 90 חברי כנסת. בתהליך ההדחה חברי הכנסת משמשים כערכאה 'מעין שיפוטית', כלומר, הם אמורים לקבל החלטה בהתאם לחוק ולא בהתאם לעמדותיהם הפוליטיות.

אם הושג רוב כזה, חבר הכנסת יכול לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון. במקרה זה, על בית המשפט לבחון האם הנימוקים להדחה עולים בקנה אחד עם הטעמים שנקבעו בחוק. הסיבה לביקורת השיפוטית, בדומה לביקורת של בית המשפט העליון על החלטות ועדת בחירות לפסילת מועמדים או מפלגות, היא וידוא שהפגיעה בזכות להיבחר תואמת את החוק ולא נעשית משיקולים פוליטיים.

האם אי פעם הודח חבר כנסת מכהן בישראל מכוח החוק?

לא. בתחילת 2024 החל הליך הדחה של ח"כ עופר כסיף מחד"ש-תע"ל, בעקבות חתימתו על עצומה שתמכה בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בעקבות הלחימה בעזה. ההליך נעצר לאחר הצבעה במליאה בפברואר 2024, שבה לא הושג הרוב הנדרש להדחתו – 85 תומכים מול 11 מתנגדים.

מה הנימוקים לבקשה להדיח את איימן עודה?

את הבקשה להדיח את ח"כ עודה הגיש ח"כ אביחי בוארון מהליכוד ביוני האחרון, בצירוף חתימות של 70 חברי כנסת מינואר האחרון, כולל מהאופוזיציה, כנדרש בחוק.

במכתב עליו החתים בוארון את חברי הכנסת מינואר, דרש בוארון להתחיל בהליך הדחה של עודה בעקבות התבטאותו בינואר האחרון, עם ההכרזה על עסקת החטופים השנייה, לפיה הוא "שמח על שחרור החטופים והאסירים. מפה חייבים לשחרר את שני העמים מעול הכיבוש. כולנו נולדנו בני חורין".

במכתבו מיוני הזכיר בוארון התבטאויות נוספות של עודה, בהן אמירתו כי "עזה ניצחה ועזה תנצח… הכיבוש חייב, חייב להיות מחוסל". עוד נכללו במכתב התבטאות מיום למחרת השבעה באוקטובר 2023 לפיה "העם הפלסטיני מתפוצץ תחת הכיבוש בגין היהירות וכולי והתוכניות האסטרטגיות ל מניעת הקמת מדינה פלסטינית … והפניית הגב לזכויות העם הפלסטיני – כל העניינים האלה משפיעים על בני עמנו הפלסטיני והם מביאים לפיצוץ כאן ושם , אולם ללא ספק מה שקרה אמש היה שונה וחסר תקדים במאפייניו". התבטאות נוספת שהוזכרה, מספטמבר 2024, היא "יש לחסל את הכיבוש הישראלי הטרוריסטי".

במכתב נכללו דבריו של עודה מדצמבר 2023 לפיה "לחטוף תינוק בן שנה, אישה בת שמונים ושמונה, לרצוח אנשים שרוקדים במסיבה זו בעיקר פגיעה מוסרית עמוקה מאוד מאוד. יחד עם זה אני מאמין שיש זכות לכל עם להיאבק בכובש. אני מאמין בזה. זה נכון לכל מקום בעולם וגם יש זכות לעם הפלסטיני. יש שני עמים – מגיע לשני העמים ה זכות להגדרה עצמית, מדינה לצד מדינה".

מדוע ביקרה היועצת המשפטית לכנסת את דרישת ההדחה?

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, הנחתה שהדיון בוועדת הכנסת יתמקד רק בהתבטאות של עודה מינואר בה הביע, לכאורה, שמחה על שחרורם של האסירים הביטחוניים הפלסטיניים במסגרת המתווה לשחרור החטופים, וזאת מנימוק פרוצדורלי לפיו חברי הכנסת חתמו על הדרישה המוקדמת, בינואר, בה נכללה ההתבטאות הזו בלבד.

על אותה ההתבטאות בדבר האסירים אמרה עו"ד אפיק כי ספק רב אם היא מהווה הוכחה מספיקה לתמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור, בעיקר בשל היותה התבטאות בודדת. "בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה לגבי סעיף 7א, נדרש שיתקיים מקרה מובהק, שיש לגביו מסה משמעותית של ראיות ברורות, חד משמעיות ומשכנעות המלמדות כי התמיכה במאבק מזויין היא מאפיין דומיננטי במסגרת שאיפותיו של המועמד, שמתקיימים הצהרות מפורשות או מסקנות מסתברות עם משמעות ברורה וחד-משמעית לפעולה אקטיבית של תמיכה במאבק מזויין של ארגון טרור נגד המדינה ושהמועמד ביצע פעולות שאינן אקראיות להוצאת השאיפות מן הכוח אל הפועל.

"מכיוון שענייננו בהתבטאות בודדת כבר מטעם זה ניתן לטעון שהבקשה לא מבוססת על מסה משמעותית של ראיות ברורות, לתמיכה במאבק מזוין, לדומיננטיות של תמיכה זו או לכך שחבר הכנסת עודה פועל למען הגשמת התמיכה באופן ממשי ועקבי, ואף מענין זה כשלעצמו עולה ספק אם די בה כדי לבסס את קיומה של העילה.ההתקוממות והביקורת הציבורית על התבטאותו של ח"כ עודה מובנת.  זה ברור שבשעת מלחמה שהחלה בטבח נוראי וממשיכה גם בימים אלה ועולה בשכול ובכאב גדול, האווירה הציבורית רגישה במיוחד ובצדק, וההשוואה בין החטופים לבין מחבלים שמשוחררים מעוררת שאת נפש.

"מנגד, לאור המבחן הצר, עולה ספק אם ההתבטאות הזאת עונה על המבחן שעניינו תמיכה במאבק חמוש של ארגון טרור ועל יתר הדרישות, לרבות הבנה שזה מאפיין דומיננטי בשאיפותיו של חבר הכנסת, ושיש פה אמירה ברורה וחד משמעית לפעולה אקטיבית של תמיכה בארגון טרור".

גם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומופולינסקי, אמרה בדיון שלעמדתה לא מתקיימת עילה להדחה. "יש פער בין התבטאות כמעוררת שאת נפש אך לא עומדת ברף הנדרש להדחה. הבקשה לא תוקנה ועומדת על התבטאות בודדת, לעמדתנו היא לא מגלה עילה להדחה אך אינן הכשר לאמירות מסוג זה, זו אמירה מקוממת חסרת מקום וראוי שתיבחן בהקשר האתי."

הביקורת של היועצות המשפטיות לכנסת ולממשלה, שמבוססת על פסיקות בית המשפט העליון בעניין פסילת מועמדים לכנסת (מאחר שעד כה לא הודח חבר כנסת בחוק זה ולכן בית המשפט העליון לא נדרש לכך), מרמזות על אפשרות שגם אם הכנסת תצביע על הדחת איימן עודה, ייתכן שבית המשפט העליון יהפוך את ההחלטה.

מה החליטה ועדת הכנסת?

למרות הביקורת, ועדת הכנסת החליטה להמליץ למליאת הכנסת להדיח את עודה, ברוב של 14 תומכים ו-2 מתנגדים, כלומר, יותר מ-75% מחברי הוועדה. השלב הבא הוא הדיון במליאת הכנסת, שייערך היום.