מהגרת עזתית ובנה הפצוע קיבלו מעמד פליט בצרפת כי הם "נרדפים על ידי צה"ל", בפסיקה תקדימית של בית הדין למבקשי מקלט, שקבעה כי פלסטינים שאינם רשומים באונר"א יוכלו לקבל מעמד פליטות בצרפת. עד כה, פלסטינים מעזה יכלו לקבל סטטוס של "הגנה זמנית" בצרפת בשל המלחמה בין "כוחות חמאס לצבא ישראל". ההחלטה החדשה מהווה תקדים משפטי – הן באמות המידה לזכאות למעמד הפליט, והן ביחס להתנהלות צה״ל בעזה.
לפי פרשנים צרפתיים, לא כל תושבי עזה יהיו זכאים למעמד פליטות, אלא רק כ-20% מאוכלוסיית עזה, קרוב לחצי מיליון פלסטינים. יתר העזתים מוגדרים כבר כפליטים הנהנים מהגנת אונר"א, ועל כן הם לא יוכלו ליהנות ממעמד פליטות בצרפת, אלא רק מהגנה משלימה. בפועל צרפת מטפלת כרגע במספר מועט של בקשות מקלט מהשטחים הפלסטיניים: בשנת 2023, המשרד הצרפתי להגנת פליטים וחסרי לאום קיבל 204 בקשות ראשוניות; לאחר מכן 230 בשנת 2024; ו-100 בין ינואר למאי 2025.
העותרת בת ה-47 ובנה בן ה-11, שנפצע ברגליו, הגיעו לצרפת בתחילת המלחמה. זאת לאחר שביתם בבית לאהיה שבצפון רצועת עזה נהרס. לדבריהם הם זכו לטיפול רפואי ראשוני בנציגות הצרפתית בעיר עזה, משם נסעו למעבר רפיח והוברחו למצרים, ובסופו של דבר הגיעו לצרפת בינואר 2024.
בעתירה לבית הדין טענה העותרת שצה"ל "משתמש בטכניקות לוחמה חסרות הבחנה נגד אוכלוסיות אזרחיות בשל היותן פלסטיניות", ועל כן הם נרדפים על רקע לאומי.
ועדת ההגנה על פליטים וחסרי מדינה בצרפת, המשמשת כבית דין לבחינת בקשות מקל, התכנסה ביום שישי כדי לבחון את העתירה. בהרכב היו תשעה שופטים, במקום ההרכב הרגיל של שלושה, ואלו קבעו כי "הפלסטינים ברצועת עזה נרדפים בשל לאומם". בית הדין החליט שפלסטינים יוכלו ליהנות ממעמד פליטות, המקנה תושבות בצרפת, ויש לחדשו אחת לעשר שנים.
בהחלטתו התקדימית, בית הדין הפך החלטה קודמת של הלשכה הצרפתית להגנת פליטים וחסרי אזרחות. הלשכה קבעה בנובמבר האחרון כי העותרת לא הייתה נתונה ל"רדיפה אישית", אם כי הלשכה הכירה ב"עימות בעוצמה חריגה" בעזה, והעניקה לעותרת מעמד הגנה משלימה המקנה תושבות לארבע שנים.
בית הדין קבע כי "שיטות הלחימה שבהן משתמשים כוחות ישראליים ברצועת עזה מובילות למספר משמעותי של קורבנות ופציעות אזרחיות, רובם נשים וילדים; להרס בקנה מידה גדול של תשתיות חיוניות לאוכלוסייה האזרחית כגון נקודות אספקת, חלוקת מים וחשמל, בתי חולים ובתי ספר; ולעקירה בכפייה של אוכלוסייה".
עוד נכתב בפסיקה כי "המכשולים שישראל שמה להענקת סיוע הומניטרי יוצרים משבר וחוסר ביטחון תזונתי עבור כלל אוכלוסיית עזה. שיטות אלו חמורות מספיק, בהתחשב באופיין ובתכיפותן, כדי להיחשב כמעשי רדיפה".
בימין הצרפתי נשמעה בימים האחרונים תרעומת נגד החלטת בית הדין. איש הימין אריק זמור, יהודי, כתב בטור לעיתונות כי בית הדין מנצל את תקופת הקיץ, שבה מרבית הצרפתים נהנים מחופשה, בשביל לקדם אג'נדה של החלפת האוכלוסייה הצרפתית באוכלוסייה מוסלמית. בטור, שופרסם בעיתון 'לה-פיגארו' המזוהה עם הימין, זמור כתב כי בית הדין פסק בקיץ הקודם באופן תקדימי כי כל הנשים האפגניות יהנו ממעמד פליטות בצרפת. לדבריו ההחלטה הנוכחית היא המשך של אותה מדיניות, שאותה קובעים "שופטים שלא נבחרו בידי איש, ולא צריכים לתת דין וחשבון לאף אחד".
