למרות חזרה ללחימה עצימה בעזה והמלחמה מול איראן, הכנסות המדינה במחצית הראשונה של שנת 2025 מראות התאוששות חזקה של המשק: הכנסות המדינה גבוהות ב-16.5% מהמחצית הראשונה של שנת 2024. ההתאוששות משמעותית עד כדי כך, שהגירעון בחודש יוני כלל לא עלה מ-5%. כך לפי הדוח החודשי של רשות המסים והחשב הכללי של האוצר.
ברקע הנסיבות, הצפי היה לגידול בהכנסות המדינה מ-485 מיליארד ל-517 מיליארד שקלים ב-2025. עד כה הכנסות המדינה עומדות על 275.9 מיליארד שקלים, שהם 53.4% מהיעד השנתי. הסיבה לכך היא שבינואר הייתה הכנסה גבוהה מהרגיל. בשיעורי שינוי ריאליים, ההכנסה ממס ערך מוסף (מע"מ) גדלה ב-8.6%, מס ההכנסה גדל ב-14.7%, וההכנסה ממסי מקרקעין גדלה ב-31.5%.
גם המע"מ ללא ייבוא ביטחוני גדל מ-67 מיליארד שקלים ל-75 מיליארד שקלים. ניתן לייחס חלק מהעלייה לעליית המע"מ מ-17% ל-18%, גידול של 5.8% בפועל. ביחס למס ההכנסה, אפשר לייחס את חלקו להקפאת מדרגות מס ההכנסה, שבפועל גורמת לעלייה במס וירידה בנטו ההכנסה ובכך משפיעה על בעלי הכנסה בינונית-נמוכה (המשתכרים יותר מ-7,000 שקלים בחודש בממוצע).
העלייה בהכנסות, בצפי וגם בביצוע, התרחשה במקביל להוצאות ביטחון גבוהות מעבר לצפי לפי תקציב 2025. ההנחה עליה התבססו בהרכבת התקציב ב-2025 הייתה שלא תהיה לחימה עצימה בעזה ובזירות נוספות (כמו איראן). אך במאי החל מבצע 'מרכבות גדעון', וביוני חל מבצע 'עם כלביא' שארך 12 ימים. באוצר טענו כי מערכת הביטחון פועלת באופן גרעוני, ומוציאה עשרות מיליארדים ללא בקרה מספקת, כולל בתשלום לחיילי מילואים על ימים שלא ביצעו.
הערכה שהגירעון יעמוד ביעד השנתי
באוצר מיהרו להתריע כי בעקבות החריגות של משרד הביטחון לא יהיה מנוס מקיצוץ רוחבי של רוב משרדי הממשלה במאות מיליוני שקלים כבר ב-2025, לצד 'התאמות' נוספות ב-2026, אך נראה שגם לאחר 'עם כלביא' וההפתעות התקציביות הנוספות במערכת הביטחון ביצוע התקציב של הממשלה נמצא במקום יציב וחזק. ההכנסות נשמרו, הגירעון השנתי כלל לא עלה מ-5% מהתוצר בחודש יוני , שחלה בו מערכה יקרה ומורכבת שהשביתה חלקים משמעותיים במשק והערכת הגירעון של בנק ישראל, שידוע כזהיר ושמרן בהערכותיו, היא שהגירעון יעמוד ביעד של תחילת השנה, 4.9%.
מהנתונים של המחצית הראשונה של השנה הנוכחית, עולה כי גם במקרה שבו מקבלים את הנחת המוצא שחריגה מיעד הגירעון היא בעייתית, נראה שלא יהיה צורך בקיצוץ. החודשים האחרונים של השנה מתאפיינים בהוצאות גבוהות של המשרדים הממשלתיים, שחלקם כרגע בתת ביצוע, אך הגירעון של חצי השנה הראשונה הוא 31.8 מיליארד שקלים בלבד (כ-1.6% מהתוצר).
ברשות המסים לא מתלהבים מהמספרים של החצי השנה האחרונה. בשיחה עם 'דבר' שיתפו כי ינואר היה חודש חריג בהכנסות כלפי מעלה, אך הגבייה בחודשים שאחריו הייתה נורמלית ולא הצביעה על מגמת שיפור אמיתית בהכנסות. ברשות מדגישים שההשוואה לחצי השנה הראשונה של 2024 שהושפעה בגבייה מסוף 2023, יכולה לבלבל כי זו השוואה לתקופה קשה בהכנסות. ברשות מצביעים על עליה ריאלית של 5%, שהיא רגילה לחלוטין ועל כך המחצית הראשונה של 2025 הייתה אמורה להיות גבוהה מהמחצית הראשונה של 2024. ברשות המסים נזהרים מלייחס לעצמם את העלייה בגבייה, אך מצביעים גם על מאמצי הרשות לשיפור הגבייה ביחס לאתגרי המלחמה.
החוקים שהכניסו 7.5 מיליארד ש"ח לקופת המדינה בתוך חודש
חוק הרווחים הכלואים (או הלא מחולקים) נחשב לחוק הדגל של תקציב 2025. הוא הועבר ב-31 בדצמבר 2024 כדי להיכנס לתוקף לפני שנת המס, בעוד שרוב התקציב הועבר רק בסוף מרץ. מטרת החוק היא לגרום לחלוקת רווחים אצל חברות ארנק, שמטרתן שמירת רווחים לצורך הימנעות ממס, דרך מיסוי רווחים לפני חלוקתם כדיבידנד, ומיסוי נוסף בכל שנה. הערכת ההכנסות של רשות המסים הייתה כתשעה מיליארד שקלים בשנת 2025, הערכה שרבים קבעו כמוגזמת. אך הכנסות המדינה מדיבידנדים בינואר היו גבוהות ב-7.5 מיליארד שקלים מינואר ממוצע, כתוצאה מהקדמת חלוקת דיבידנדים של חברות, ולצורך הימנעות ממס היסף שהוטל על בעלי הכנסה גבוהה.
גזר של דיבידנדים
ביולי 2017, נערך 'מבצע' של הקלה חד פעמית במס הדיבידנד. הדבר הוביל להכנסה דומה לזו שהייתה בינואר האחרון (קצת פחות מתשעה מיליארד שקלים) אך לאחר מכן לירידה בחלוקת דיבידנדים. רבים המתינו ל'מבצע' נוסף. לאחר הצעד שנעשה השנה, של 'מקל' קבוע ולא 'גזר' חד פעמי, לא צפויה להיות המתנה לחלוקת דיבידנדים.
גם עליית המע"מ ועליית המס על כלי רכבים חשמליים בתחילת ינואר הובילו להקדמות רכישות לדצמבר, שהתבטאו בהכנסות גבוהות של המדינה ממסים. ינואר היה החודש עם ההכנסה הגבוהה ביותר עד כה – עם 63.1 מיליארד שקלים, 15-20 מיליארד שקלים יותר מחודש רגיל.
