
״אני קורא בעיקר למקבלי ההחלטות – השיבו את החטופים הביתה אלינו", אמר הערב (שלישי) נשיא המדינה, בוז'י הרצוג, באירוע חנוכת אנדרטת 'כתב ושם' בשדות כפר עזה, לזכר נרצחי הקיבוץ ב-7 באוקטובר. "בשעות אלה של משא ומתן אינטנסיבי, אסור לבזבז זמן. אסור להתעכב. אין שום סיבה לדחיות – צריך ללחוץ על הדוושה בכל הכוח ולהביא כבר את ההסכם המיוחל".
הרצוג אמר כי הוא מרכין ראש בפני חברי הקיבוץ ומבקש בשם מדינת ישראל סליחה על כך שלא הגנה עליהם, על בני ובנות משפחתם ועל קיבוצם. "דעו לכם שהאומה הישראלית כולה מוסיפה להתאבל יחד איתכם על האסון הנורא ומחויבת לעמוד לצידכם בתהליך השיקום, התיקון, הצמיחה והתקומה של הקהילה המופלאה שלכם. אסור שיהיה לאיש ולו צל של ספק: תהליכי התיקון הללו מוכרחים לעבור דרך הקמת ועדת חקירה ממלכתית, עצמאית ובלתי תלויה, שתאפשר לנו להעמיק בכל מה שהוביל למחדל ולאסון הכבד. ומעל הכול, חייב להיות ברור לכולם שהתקומה והשיקום של מדינת ישראל כולה קשורים בעבותות בהשלמת המשימה העליונה והקריטית: השבת כל החטופים בדחיפות ובבהילות לנוף מולדתם, ביניהם כמובן בני כפר עזה, גלי וזיוי ברמן".
האנדרטה עשויה בדמות שביל בטון קיבוצי, כשבמרכזה סדק המייצג את החורבן ובקצה מוצגת מפת הקיבוץ. לאורך הסדק חקוקים בפלדה שמות אנשי הקיבוץ שנפלו בכתב ידם. שביל הבטון מתחיל בשלט העשוי גמל מים של צינור מצינורות 'הקו המערבי' החיים, והמים של יישובי 11 הנקודות שעלו על הקרקע באוקטובר 1946, המציג את סיפור הקו וההתיישבות בנגב המערבי. עליו שורטט המשפט 'האור והטוב ינצח', משפט שנהג לומר אופיר ליבשטיין ז"ל, חבר כפר עזה וראש המועצה האזורית שער הנגב, שנהרג במהלך הלחימה על הקיבוץ וחלם על הקמת נתיב תיירותי וחינוכי בנגב המערבי סביב סוגיות הביטחון, המים וההתיישבות. את האנדרטה תכנן ועיצב האדריכל צביקה פסטרנק, ועיצבה גרפית אורית אמיר לסלו. היא הוקמה בסיוע כלכלי של רשות ניקוז שקמה בשור, בסמוך לבית הביטחון של קיבוץ סעד הישן 'מעוז מול עזה', אתר מורשת ומוזיאון לראשית ההתיישבות הדתית בנגב ערב מלחמת העצמאות.
"האתר בו אנו ניצבים מהווה מעין חולייה סמלית עד מאד בשרשרת מלחמות ישראל, שרשרת שבהחלט הגיע זמנה להיסגר לעד. בית סעד הישנה הינו אות ועדות למלחמת 1948 שבעקבותיה קמה לנו ארץ. לצדו ניצבת עתה אנדרטת כתב ושם, אות ועדות לאסון הנורא ביותר שקרה לנו מאז אותה מלחמה להקמתה של המדינה" אמרה ליאורה איילון אימו של טל איילון ז"ל, מפקד כיתת הכוננות של כפר עזה שנפל בקרב, "אני נושאת תפילה מכאן ומבקשת בכל נימי נפשי. מי ייתן ותהא אנדרטה זו החולייה האחרונה בשרשרת העקובה מדם של מלחמות ישראל".
"כפר עזה, הקיבוץ שלי, איבד ביום אחד יותר ממה שאפשר לדמיין. שישים וארבעה מחברי הקהילה שלנו נרצחו, תשעה עשר מהם נחטפו. שניים מהם, גילי וזיוי, עדיין לא חזרו. ואיתם עמרי מירן חבר שלנו מהקיבוץ השכן ועוד ארבעים ושבעה חטופים שבשבי" אמר ראש המועצה וחבר קיבוץ כפר עזה אורי אפשטיין, וספד לחמשת בני משפחתו שנהרגו ב-7 באוקטובר: בנו הבכור נטע, אימו בילהה, אופיר ליבשטיין ואורי רוסו גיסיו, וניצן אחיינו שנרצחו כולם באותו היום לצד רבים משכניו וחבריו.
"בעת הזו יש לנו תפקיד ציוני היסטורי – לבחור בחיים, לבנות את כפר עזה ואת שער הנגב ולהוות מודל למדינה כולה. שכל אזרח במדינה הזאת ירגיש שגם מהמקום הכי כואב, אפשר לקום, לבנות ולטעת תקווה", הוסיף אפשטיין. "כדי להמשיך בדרך הזו אנחנו דורשים שחברינו החטופים ישובו הביתה. הפצע הזה פתוח והמשימה לא הושלמה. רוב עצום בעם דורש עסקה עכשיו, אלו קריאות שאי אפשר להמשיך ולהתעלם מהם. אני קורא להניח את כל השיקולים הפוליטיים בצד ולהציל את חייהם של אחינו, זו המשימה הלאומית הראשונה במעלה. לצד זאת, אנחנו דורשים אחריות. הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את האירועים, תתקן את הכשלים ותבטיח שמחדל כזה לא יחזור".
מוקדם יותר היום ביקר הנשיא הרצוג באתר מצפה גבולות, ונפגש עם צעירים מתנועת 'הִננוּ', אשר העתיקו חייהם ליישובי הנגב המערבי. מייסד ומנהל התנועה, רועי עזיזי, סיפר כי עד היום יותר מ-100 צעירים עברו ליישובים באזור: "יחד עם קיבוץ גבולות והמועצה האזורית אשכול, הנחנו אבן דרך משמעותית במסע של הננו. זכינו להציג לנשיא המדינה ורעייתו את החזון והתכנית שלנו להקים 'מרכז לחלוציות' במצפה גבולות – שם נחדש את הרוח והעשייה החלוצית בדור שלנו".


