שיח' וזיר סעיד אמון מהיישוב הדרוזי ירכא חושש מההתרחשויות האחרונות בסווידא. לאמון, העוקב מקרוב אחר ההתרחשויות שם, ברור כי יש לתמוך בשיח' חכמת אל-הג'רי, ממנהיגיה הרוחניים של העדה הדרוזית בסוריה, המתנגד לשלטונו של אחמד א-שרע בסוריה.
לדבריו, השלטון בסוריה גרם לפיצול בקרב הדרוזים בסווידא. "כאן התערבנו. אנו, הדרוזים מישראל, התחלנו בדו-שיח עם הפלגים כדי להיות גשר לשלום". לדעתו, השיחות הבשילו לכדי הסכמות עם המשטר. "הגענו לשלב כזה שכבר רשמנו כמעט 8,000 עובדים מסווידא שרצו להגיע לעבוד בישראל. מאבקים פוליטיים פה בישראל עצרו את המהלך".
לפני כחודשיים, כשהיו מאבקים אלימים בין כוחות המשטר לדרוזים, יצאו דרוזים מישראל לעבר הגבול הסורי. מנהיגי העדה הצליחו להרגיע את הרוחות. "כשראינו את הדברים והפגנו, מייד ישראל קמה והתערבה. צה"ל פעל כמו שצריך, והכול נעצר תוך כמה שעות".
עם היוודע המתרחש בסוריה בימים האחרונים, עלתה הדרישה להתערב בסוריה למען הדרוזים. מנהיגי העדה הכריזו על שביתה כללית וצעירים יצאו לחסום צמתים. מולא נימר, תושב ירכא ויו"ר מרחב גליל מרכזי בהסתדרות, שב נסער מרמת הגולן. "לעדה הדרוזית שתי אפשרויות – או למות או להילחם על החיים והכבוד", הוא אומר. "אין לדרוזים שחצו מישראל נשק. גם אם לא יילחמו, זה בשביל להביע הזדהות, להיות איתם שם ולעזור במה שאפשר".
אמון: "העברנו הרבה מידע בעשרת הימים האחרונים לצבא. הסרטונים שיוצאים משם ומגיעים אלינו, מעשי האונס, רצח הילדים והנשים, גילוח שפמים, את הדברים האלה כבר לא יכולנו לסבול. סווידא נמצאת 120 ק"מ מהגבול. כל זה לחץ בשביל התקשורת".
צה"ל החל לתקוף את כוחות המשטר בסווידא ודמשק, אך לדעת אמון העיתוי הוא מאוחר והמיקום לא מדויק. "מצב הדרוזים בסוריה לא מדאיג אותי. כישראלי מדאיג אותי הביטחון של ישראל. הביטחון של ישראל מתחיל מדמשק". לדעת אמון, על ישראל לשבור את המצור על סווידא ולספק סיוע הומניטרי לדרוזים שם.
האם לאירועים תהיה השפעה על היחסים בין האזרחים הדרוזים למדינת ישראל?
"לא. אנחנו אזרחי מדינת ישראל. אנחנו כבר שנים ביחד, כבר מכירים אחד את השני. למדנו לחיות אחד עם השני".
גם נימר מדגיש את נאמנותו למדינה. "אנחנו כאן, זו המדינה וזה הדגל שלנו". אך הנאמנות למדינה לא מכסה על "הזעם והכאב שהצעירים כאן מרגישים", כפי שמתאר זאת אחד המחנכים בירכא.
