הציון הממוצע של בעלי תואר אקדמי בישראל באוריינות קריאה נמוך ב-4.4% מהממוצע ב-OECD וב-5.8% באוריינות מתמטית, כך עולה מנתוני סקר מיומנויות שפרסמה היום (חמישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. יחד עם זאת, הציונים של האקדמאים בישראל גבוהים משמעותית בממוצע מהציונים של אלו שאינם אקדמאים: 279 בקריאה לעומת 232 (פער של 19%) ו-278 במתמטיקה לעומת 235 (פער של 18.3%).

הנתונים מתבססים על סקר מיומנויות שהתנהל בשנים 2022-2023. הציון הממוצע בקריאה של אקדמאים בישראל ירד ב-2.8%, לעומת סקר מיומנויות שהתקיים לפני כעשור בשנים 2014-2015. במתמטיקה ירד הציון הממוצע של אקדמאים ב-3.1%. הציונים של לא אקדמאים ירדו בתקופה זו ב-6% בקריאה וב-2.4% במתמטיקה.

הציונים הגבוהים ביותר נרשמו בקרב בעלי תארים מאוניברסיטאות (289 נקודות בקריאה ובמתמטיקה), אחריהם בעלי תארים ממכללות אקדמיות (280 בקריאה ו-279 במתמטיקה) ולבסוף בעלי תארים ממכללות אקדמיות לחינוך (263 בקריאה ו-259 במתמטיקה). הציון הממוצע של בעלי תואר שני או שלישי בקריאה היה גבוה ב-2.6% לעומת בעלי תואר ראשון וב-1.8% במתמטיקה.

הציון הממוצע של גברים אקדמאים היה גבוה ב-3.3% בקריאה לעומת נשים אקדמאיות, וגבוה ב-7.8% במתמטיקה. בין אקדמאים יהודים לערבים היה פער של 26.8% ברמת הקריאה בשפת האם, פער שהתרחב לעומת הסקר בשנים 2014-2015, אז עמד על 17.1%. בשתי הקבוצות חלה ירידה במיומנויות הקריאה. הפער בין אקדמאים משתי קבוצות האוכלוסייה במתמטיקה עמד על 13.2%, ומבטא דווקא צמצום פערים שכן לפני עשור עמד על 17.1%. פער זה הצטמצם בין היתר כיוון שרמת המתמטיקה בקרב היהודים ירדה מעט, ואילו בקרב הערבים השתפרה מעט. בקבוצות הגיל שבטווח 25-54 לא נמצאו הבדלים מובהקים בציונים של אקדמאים באוריינות קריאה, והם היו גבוהים מעט מ-280 נקודות. לעומת זאת, בקבוצת הגיל המבוגרת ביותר (55-65) הציון היה נמוך משמעותית (247 נקודות).