תוקפה של תוכנית החומש לפיתוח חברתי וכלכלי בחברה הערבית עומד להסתיים, ובעקבות חילופים במשרד לשוויון חברתי לא ברור אם תחודש. המכשול העיקרי העומד בפני המשך הפעלת התוכנית הממשלתית הוא התקצוב, שנקבע בכל פעם למשך חמש שנים. נציג ועד ראשי הרשויות הערביות קרא להפסיק להישען על תקציב זמני ולקבוע ולהסכים על תקציב קבוע.
שיעור הערביות והערבים מתוך כלל הצעירים בישראל נמצא כיום בשיאו. שיעור הצעירים (בין הגילאים 18-34) בחברה הערבית בישראל עומד על 27%, כ-600 אלף נפשות. פריון הילודה בחברה הערבית כיום בשיעור דומה לזה שבחברה היהודית. 75% מהיישובים הערביים מדורגים 1-3 באשכולות החברתיים-כלכליים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) כגון קלנסווה, ירושלים ועראבה, כלומר ביישובים שבהם המצב הכלכלי והחברתי הוא במצב הירוד ביותר, לעומת 23% מאוכלוסיית היישובים היהודיים והיישובים בעלי אוכלוסייה מעורבת.
כיום אין גוף ממשלתי המטפל בצעירים בסיכון בחברה הערבית. מנכ"ל חברת אלפנאר, חוסאם אבו בכר, שפועלת למען קידום ופיתוח האוכלוסייה הערבית, אומר כי יוזמות אזרחיות לבדן לא יצליחו להפעיל בקביעות תוכניות כאלה. "הצעירות והצעירים מהחברה הערבית מתמודדים עם שורה של אתגרים ייחודיים במעבר לחיים הבוגרים: בהשתלבות בהשכלה הגבוהה, בשוק העבודה ובהשתלבות בחברה הישראלית בכלל", אמרה יו"ר ועדת הצעירים ח"כ נעמה לזימי (העבודה) בפתח הדיון השלישי שנערך בוועדת הצעירים בנושא תכנון, תקצוב ועתיד תוכנית החומש לחברה הערבית.
לפי נתוני חברת המחקר NAS שמתמחה בחברה הערבית, תלמיד ערבי מתוקצב ב-13 אלף שקלים פחות מתלמיד יהודי (40%). המאמצים לצמצם את אי השוויון בתקצוב במערכת החינוך אומנם נשאו פרי, אך עדיין קיים פער, במיוחד בקרב בתי ספר עם תלמידים במעמד סוציו-אקונומי נמוך בחטיבות העליונות.
נוסף על כך, לפי נתוני החברה, גם החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית עדיין אינו מבוסס דיו וסובל משורה של ליקויים בתשתיות הפיזיות, בהון האנושי ובפיתוח חומרי הדרכה ופעילויות מותאמות. היא הדגישה כי אי השוויון מוביל לנשירה, הישגים נמוכים יותר בזכאות וברמת האיכות בבגרויות בבית הספר וכן לקשיים ברכישת שפות כמו ערבית, עברית ואנגלית. לפי משרד החינוך, בבתי הספר התיכוניים התקציב ניתן לפי מספר התלמידים ותוכניות הלימוד.
