מחקר שנערך בקרב 1.2 מיליון דורשי עבודה, שהיו רשומים בשירות התעסוקה בשנים 2021-2024, מלמד על פערי החשיפה לטכנולוגיית בינה מלאכותית בין המרכז לפריפריה. מהמחקר עולה בבירור כי ככל שמתרחקים מהמרכז גיאוגרפית וחברתית-כלכלית, כך פוחתת רמת החשיפה לטכנולוגיות בינה מלאכותית מחוללת. כאשר רמת חשיפה קובעת את הסיכוי למימוש הזדמנויות הבינה המלאכותית ועמידה באתגרים התעסוקתיים שהיא צפויה לחולל.
המחקר, שנערך בהובלת מנהל מחלקת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה ד"ר גל זהר בשיתוף מנהל החדשנות במכללת גליל מערבי, ד"ר ישראל רצ'בסקי, התבסס על עיבוד קורות החיים המקצועיים של הנרשמים בשירות התעסוקה, וניתוח מקיף של המשרות אותן איישו – כביטוי להיקף החשיפה שלהם לבינה מלאכותית בתחום השפה ותחום יצירת התמונות.
מהמחקר עולה כי ככל ודורש העבודה מגיע מאזור המרכז הגיאוגרפי והחברתי-כלכלי עולה רמת חשיפתו לבינה מלאכותית גם ללא מאמץ משמעותי מצדו ולהיפך – ככל שהוא רחוק מהם, כך פוחתת חשיפתו. עם זאת, נמצא כי לדירוג חברתי-כלכלי השפעה משמעותית אף יותר מאשר למיקום הגיאוגרפי. כתוצאה: לדורשי עבודה מהפריפריה הגיאוגרפית אך בעלי נתונים סוציו-אקונומיים גבוהים, חשיפה גבוהה יותר לבינה מלאכותית מאשר לדורשי עבודה המתגוררים במרכז שנתוניהם הסוציו-אקונומיים נמוכים. החשיפה הנמוכה ביותר לבינה מלאכותית היא בקרב דורשי עבודה מ'הפריפריה הכפולה', כלומר הן מהפריפריה הגיאוגרפית והן בעלי נתונים סוציו-אקונומיים נמוכים.
צעירים חשופים יותר לבינה מלאכותית מחוללת, וככל שעולים בגיל כך פוחתת החשיפה; כצפוי, לרמות ההשכלה ולאופי משלח היד ישנה השפעה משמעותית על רמות החשיפה לבינה המלאכותית, ככל שאדם משכיל יותר ועובד במשלחי יד או ענפים טכנולוגיים יותר, כך רמות החשיפה שלו לבינה מלאכותית גוברת. עוד נמצא, כי השכלה וכישורים טכנולוגיים הם מנבאים משמעותיים יותר לרמות חשיפה לבינה מלאכותית מחוללת באזורי הפריפריה מאשר באזורי הליבה, כאשר בפריפריה הכפולה נרשמה ההשפעה המשמעותית ביותר של השכלה וכישורים על רמות חשיפה. ממצא זה מלמד במובהק על היות ההשכלה וההכשרה הטכנולוגית כאפיק למוביליות חברתית-כלכלית. בפריפריה מתגלים 'איי יתרון' – בעיקר בקרב קבוצות צעירים, בוגרי תארים מדעיים וטכנולוגיים ובעלי מיומנות דיגיטלית, הנהנים מרמת חשיפה גבוהה, אף שסביבת המגורים הגיאוגרפית שלהם דלת תשתיות טכנולוגיות.
סוג המשרה, בהבחנה בין עבודות אנליטיות וידניות, נמצא כגורם המנבא החזק ביותר לרמת החשיפה לבינה מלאכותית. החשיפה הגבוהה ביותר לבינה מלאכותית היא בקרב בעלי משלחי יד אנליטיים לא רוטיניים, בעוד בקרב משלחי יד ידניים לא רוטיניים רמות החשיפה נמוכות יותר. הממצא מחזק את הטענה כי הטכנולוגיה החדשה של בינה מלאכותית מחוללת עשויה להביא לתהליכי אוטומציה דווקא עבור תפקידים יצירתיים, בעוד שהדורות הקודמים של הבינה המלאכותית פגעו בעיקר בעבודות רוטיניות.
חרדים גילו את רמות החשיפה הנמוכות ביותר מבין קבוצות האוכלוסייה. בשירות התעסוקה ציינו כי ההתבססות על נתוני דורשי העבודה, עשויה להביא גם להטיות מסוימות. כך בקרב דורשי העבודה הערבים נרשמה רמת חשיפה ממוצעת – אולם עם הבדלים בולטים בתוך החברה הערבית. דווקא ערבים המתגוררים במרכז הציגו הנתונים חשיפה נמוכה לבינה מלאכותית – בעוד בקרב ערבים המתגוררים בפריפריה (שם מרוכזת רוב האוכלוסייה הערבית) החשיפה לבינה מלאכותית דווקא גבוהה יותר. הסיבה לכך, מסבירים בשירות התעסוקה, נעוצה בכך שבפריפריה קבוצת דורשי העבודה הערבים היא רחבה והטרוגנית יותר וכוללת גם צעירים משכילים במקצועות המחשבים והמידע שמעלים את הממוצע – הפער בין ערבים בליבה לערבים בפריפריה משקף בעיקר מי נותר בתוך מערכת התעסוקה ומי נפלט ממנה, ולא יתרון אמיתי של הפריפריה. כך, גם הנתון לפיו נשים דורשות עבודה חשופות לבינה מלאכותית יותר מאשר גברים דורשי עבודה, מושפע מכך שנשים מקבוצות מוחלשות נמצאות בשיעורים מאוד נמוכים בשוק העבודה וממילא גם שיעורן בקרב דורשי העבודה נמוך יותר – דבר המטה את התוצאות.
בשירות התעסוקה קוראים, בהמשך לממצאי המחקר, לגיבוש מדיניות תעסוקתית לאומית שתביא בחשבון את השפעת המשתנים הסוציו-דמוגרפיים-תעסוקתיים על רמות החשיפה לבינה מלאכותית, המשפיעה על הסיכוי לעמוד באתגרי, דרישות ותנאי שוק העבודה המשתנה. זאת, באמצעות יצירת הכשרות ממוקדות בתחום לדורשי עבודה, השקיעו בחיזוק מיומנויות דיגיטליות וקוגניטיביות, והעמדת מעטפת תמיכה לעובדים ולדורשי עבודה הנתונים בסיכון תעסוקתי מוגבר להידחק משוק העבודה נוכח התפשטות הבינה המלאכותית המחוללת.
