שמונה ילדים נולדו בהפריה חוץ-גופית בעזרת די.אן.איי של שלושה הורים, כך הודיע השבוע צוות רחב של רופאים מאוניברסיטת ניוקאסל בבריטניה. החוקרים עדכנו על כך בכתב העת New England Journal of Medicine, והוסיפו כי הילדים נולדו בריאים ועד כה התפתחו באופן תקין, מלבד בעיות קלות יחסית אצל שניים מהילדים. שמונת התינוקות כוללים ארבע בנות וארבע בנים, שנולדו לשבע נשים (אחת הנשים ילדה תאומים זהים).

התינוקות שנולדו נוצרו כעוברים באמצעות די.אן.איי משלושה אנשים. רוב הדי.אן.איי, שנמצא בגרעין התא, מגיע מהאם והאב המיועדים. אליו נוסף די.אן.איי בריא מהמיטוכונדריה (אברונים בתאי הגוף האחראים להפקת אנרגיה) של אישה נוספת, שתורמת ביצית. ילדים שנולדו בשיטה זו יורשים את רוב הדי.אן.איי מהוריהם, אך מקבלים גם כמות זעירה, כ-0.1%, מהתורמת.

ההליך החדשני נועד למנוע הורשה של מחלות מסכנות חיים. האימהות שהשתתפו בהליך היו בסיכון גבוה להעברת מחלות עקב מוטציות במיטוכונדריה. לפי BBC, אחד מכ-5,000 נולדים סובל ממחלה מיטוכונדריאלית, שמועברת בדי.אן.איי מהאם. בריטניה שינתה את החוק ב-2016 כדי לאפשר את ההליך, ורישיון ראשון הוענק ב-2017 למרפאת פוריות באוניברסיטת ניוקאסל.

ליז קרטיס, שבתה מתה ב-2007 בגיל שמונה חודשים ממחלה מיטוכונדריאלית, וייסדה קרן למימון מחקר מחלות אלו והמודעות אליהן, אמרה כי הידע על שמונת התינוקות שנולדו בריאים הוא "התקווה האמיתית הראשונה לשבור את המעגל של המצב התורשתי הזה עבור משפחות רבות שנפגעו".

יש גם מי שמסתייגים. קתי הרבנד, פרופסור לסוציולוגיה של הרפואה והמשפחה באוניברסיטת דה מונפורט בלסטר שבבריטניה, כתבה באתר The Conversation: "מדוע לקח כל כך הרבה זמן עד שעדכונים כלשהם על יישום טכנולוגיה זו, כולל תוצאותיה ומגבלותיה, פורסמו? במיוחד בהתחשב בהשקעה הכספית הציבורית הגדולה בפיתוחה". לסטר גם הביעה חשש שהטכנולוגיה תוכל לעזור לפחות הורים ממה שהוצע תחילה, מה שיגרום לתקוות שווא אצל הורים, ומסיכונים בהליך.

אך אימו של אחד התינוקות שנולדו מלאת הודיה לצוות הרפואי: "הודות להתקדמות המדהימה הזו ולתמיכה שקיבלנו, משפחה קטנה הושלמה. הנטל הרגשי של מחלות מיטוכונדריאליות הוסר, ואת מקומו מילאו תקווה, שמחה, והכרת תודה עמוקה".