איגוד הבמאים והבמאיות יערוך היום (ראשון) ב-14:00 כנס חירום על עתיד הקולנוע הישראלי. הכנס יתקיים בסינמטק ירושלים כחלק מפסטיבל הקולנוע ירושלים ויכלול שני פאנלים, האחד בנושא צנזורה והשני בנושא רגולציה.

"בשלוש שנים האחרונות יש הסלמה משמעותית במתקפות על חופש הביטוי", אומרת ל'דבר' טל גרניט, במאית חברת האיגוד. "המתקפות האלה כוללות ביטול של הקרנות, איומים על מוסדות שמעוניינים להקרין, ניסיונות צנזורה, דחייה של שידורים, וזה הולך ומחמיר".

לדברי גרניט, יש כמה פנים לפגיעה בחופש היצירה של קולנוענים בארץ, בהם רפורמת הקולנוע שמנהיג שר התרבות והספורט מיקי זוהר שדוחף לתמיכה בסרטים מסחריים. "הם פחות ירצו להשקיע בתוכן ביקורתי, כי תוכן ביקורתי לכאורה יביא פחות קהל. אני אומרת לכאורה, כי אנחנו יודעים מהעבר שסרטים שעסקו בביקורת חברתית או בביקורת על ישראל כן הביאו קהל".

טל גרניט: "אנחנו יודעים מהעבר שסרטים שעסקו בביקורת חברתית או בביקורת על ישראל כן הביאו קהל"

יש גם דוגמאות לפגיעה ישירה יותר. גרניט מזכירה את הסרט ׳1948 – לזכור ולשכוח׳ של נטע שושני, שלאחר שתאגיד כאן בחר לתמוך בו והפקתו הושלמה בהצלחה, נקבע לו מועד שידור ביום העצמאות 2024, אבל אז נמתחה עליו ביקורת קשה. "מתחילת ההתקפות עליו, התאגיד כל הזמן דוחה את ההקרנה שלו, וכרגע אין תאריך שידור – כבר יותר משנה".

תאגיד השידור כאן: "כאן ממשיכים לעשות את עבודתנו העיתונאית והמקצועית – ללא מורא וללא משוא פנים, על אף כל המתקפות וניסיונות הפגיעה הממושכים בתאגיד. הסרט '1948' מתוכנן לשידור בתאגיד".

גרניט מזכירה גם את הקרנת הסרט ׳אין ארץ אחרת׳ במכללת ספיר שהופסקה באמצע. "פשוט הרסו את ההקרנה, ניתקו שם את החשמל, לא נתנו להקרין את הסרט, היה מאוד מאוד אלים, המשטרה הייתה שם ולא עשתה שום דבר". האחריות למתקפות על חופש הביטוי נופלת גם על גופים אזרחיים שמתריעים על הקרנות סרטים שנויים במחלוקת ומגיעים למנוע אותן בידיהם. "יש ארגונים קטנים, מאוד מאוד קטנים, שדואגים להגיע לכל מוסד, במאית או במאי ולאיים עליהם. אבל אני חושבת שהציבור הישראלי בכללותו הוא ציבור שמסוגל, ולא רק מסוגל, הוא רוצה לראות קולנוע, גם ביקורתי".

"זה אף פעם 'לא הזמן' לביקורת"

בפאנל ידברו פרופ' סמי שלום שטרית, יו"ר פסטיבל קולנוע דרום, ראש בית הספר לאומנויות הקול והמסך ופרופסור במכללת ספיר; עו"ד הגר שחטר מהאגודה לזכויות האזרח; פרופ' אדם שנער מהאגודה לזכויות האזרח וחוקר חופש הביטוי והיסטוריה של הצנזורה בישראל; רמי יונס, במאי דוקומנטרי ועיתונאי; ועידית אברהמי, במאית דוקומנטרית. הפאנל נועד לשרטט תמונה של יוצרי ויוצרות קולנוע עכשוויים בשדה שבו חופש הביטוי האומנותי מוגבל. השיחה תיגע גם להיסטוריה של חופש הביטוי ובגבולות המשתנים שלו בישראל מאז הקמתה. "זו לא הפעם הראשונה. זו אולי ההתקפה הכי חריפה, אבל הייתה צנזורה בארץ, והיו הגבלות על חופש הביטוי לאורך כל השנים מקום המדינה".

"היוצרים והיוצרות של הסרטים הדוקומנטריים, שהם בחזית המתקפה, הם אנשים שמוּנעים מהרצון שיהיה פה טוב יותר, ואוהבים את המקום הזה"

אולי עכשיו זו לא תקופה טובה לסרטים ביקורתיים, במיוחד על הסכסוך הישראלי-פלסטיני?
"אף פעם זה לא הזמן לדברים קשים לעיכול או ביקורתיים. אף פעם. מי רוצה לשמוע ביקורת? זה אף פעם לא הזמן. חוץ מזה, אני חושבת שלהיות פטריוטית ולאהוב את הארץ הזאת זה גם להשמיע קול ברור על מה שנעשה פה. היוצרים והיוצרות של הסרטים הדוקומנטריים, שהם בחזית המתקפה, הם אנשים שמוּנעים מהרצון שיהיה פה טוב יותר, ואוהבים את המקום הזה.

"אם אנחנו לא נתנגד, ואם זה לא הזמן לשדר את ׳1948׳ או את ׳אין ארץ אחרת׳, אז בסופו של דבר גם לעיתון ׳דבר׳ לא יהיה מקום. והנה, את רואה שגם התאגיד מאוים. רוצים לסגור את חטיבת החדשות של התאגיד. מתי יהיה הזמן להבין שאנחנו במצב שחופש הביטוי וחופש העיתונאות מאוימים? המטרה העיקרית של איגוד הבמאיות והבמאים זה לאפשר לעשות קולנוע מצוין, וקולנוע מצוין לא יכול להיות תחת הגבלות על חופש הביטוי".

"המדינה צריכה להבטיח שהתרבות שלה לא תיכחד"

יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל נאלצים להתמודד עם פחות ופחות השקעה של גופי תקשורת בסדרות ובסרטים עלילתיים ותיעודיים. זה נובע מכך שחוק הפקות המקור לא עודכן מאז כתיבתו בשנות ה-90. "הוא מתייחס רק לכבלים ולוויין", מסביר אלירן אליה, יו"ר איגוד הבמאים והבמאיות. "המילה 'אינטרנט' אינה כתובה בחוק, כי אז לא הייתה תשתית אינטרנטית לספקיות תוכן. רק כשסלקום ופרטנר נכנסו לשוק, הן נכנסו עם תשתית של אינטרנט".

משמעות הניואנס היא שנכון להיום הוט ויס מחויבות להשקיע 8% מהכנסותיהן ביצירה ישראלית מקורית, ואילו סלקום ופרטנר אינן מחויבות בכלל. אלא שגם יס והוט עתידות להעביר את כל התשתית שלהן לאינטרנט. "עד סוף 2026 לא יהיה פה אף גוף שידור שיהיה מחויב להשקעה בתוכן ישראלי. את זה אנחנו חייבים לשנות ברגולציה". אליה רואה את עצמו אחראי לקידום חקיקה שתיטיב עם תעשיית הקולנוע והטלוויזיה הישראלית ולעדכון חוק הפקות המקור, כדי להבטיח שגשוג תרבותי. "מהות החקיקה פשוטה אבל קריטית – להבטיח שכל גופי התקשורת הפועלים בישראל יחויבו להשקיע בהפקות מקור ישראליות. בכל אמצעי השידור, לא משנה אם זה כבלים, לוויין או אינטרנט".

בפאנל יישבו לצדו של אליה שולה שפיגל, מפיקה; שמעון אלקבץ, יו"ר מועצת הקולנוע; ויורם מוקדי, מנכ"ל יוניברסל מיוזיק ישראל. "כשאני אומר יצירה ישראלית, אני מדבר על הזהות שלנו, על התרבות שלנו. בסופו של דבר לא תהיה פה יצירה ישראלית. נהיה צרכנים פסיביים של יצירות שמיובאות מחו"ל, בלי שום קשר לחיים שלנו פה. כאילו לראות את עצמנו על המסך ולדבר בשפה שלנו זה לא צורך בסיסי. אני חושב שזה כן, שהמדינה צריכה להבטיח שהתרבות שלה לא תיכחד ושאנחנו היוצרים לא נידחק לפינות".

אלירן אליה: "אני אומר לסטודנטים, 'אתם תצאו מפה, אבל לא בטוח שתהיה לכם פרנסה'"

איך השחיקה בהשקעה בתוכן מקורי נראית בפועל?
"כשחתמתי על החוזה עם הוט לסדרה שלי, ׳העיר הטובה׳, אז מן הסתם לכתוב סדרה זאת יצירה, וזה לוקח זמן לגבש את התמה, את העלילה, את הסיפור. אז אתה מצלם אחרי שלוש או ארבע שנים. המחירים בשנים האלה עלו בצורה קיצונית. לא היה להם כסף להגדיל לנו את ההפקה. אז היינו צריכים להוריד פרק ולקצר ימי צילום, מה שפוגע בהפקה עצמה. השכר שלי כבמאי לא עלה בהתאם להתייקרות. אז זה פוגע בי כיוצר גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה אומנותית. אז הורדנו ימי צילום ועשינו הרבה מאוד שינויים, כי הוט לא יכלו להשלים לנו את הכסף, מה שבעבר הם יכלו לעשות".

יש עוד צורות שבהן משרד התרבות והממשלה יכולים לתמוך ביצירה ישראלית?
"רגולציה, רגולציה, רגולציה. חוקים. אין מה לעשות. צריך לפתור את המשבר הזה. אחרי המשבר הזה, ביחד עם הרגולציה, צריך לתת לזכייניות תקשורת תמריצים, ככה שהשקעה ביצירה הישראלית תשתלם גם להן, והן ירצו ליצור סדרות טלוויזיה".

השיחה עם אליה מתקיימת כשהוא בדרך לפגוש סטודנטים לקולנוע במנשר, אחרי שפגש גם סטודנטים השבוע בסמינר הקיבוצים.

מה אתה אומר לסטודנטים על העתיד המקצועי שלהם?
"אני נותן להם את התמונה כרגע, עם המבול של החוקים נגד תאגיד השידור הציבורי, שהוא קריטי בתרבות הישראלית, ועם ההפחתה בכל הפקות המקור. אני אומר להם: 'אתם תצאו מפה, אבל לא בטוח שתהיה לכם פרנסה. תלמדו עוד משהו כדי שתוכלו לעשות גם וגם'".

כנס החירום ייערך בסינמטק ירושלים, כחלק מפסטיבל הקולנוע ירושלים, היום ב-14:00. הכניסה חופשית