חוק הפיצויים לעסקים ולעובדים בגין מבצע 'עם כלביא' אושר היום (ראשון) לקריאה שנייה ושלישית, אחרי מרתון של שבעה דיונים. תקופת ההיעדרות המזכה בחופשה ללא תשלום (חל"ת) תעמוד על 10 ימים במקום 11 ימים שדרש האוצר, מתוך 12 ימי המבצע. בתמורה לכך, ויתרו במגזר העסקי על חבילת פיצוי בת 60 מיליון שקלים לעסקים בעלי מחזור גדול מ-400 מיליון שקלים, שעליה הסכימו בעבר עם שר האוצר.

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, אמר כי הוויתור על התקציב עבור העסקים הגדולים כדי לצמצם את הפגיעה בעובדים שהגיעו לעבודתם בימי ההקלות, ושעל פי מתווה האוצר היו עלולים להינזק ולאבד את זכאותם לדמי אבטלה בגין הימים שבהם נעדרו, נעשתה "מתוך ראייה משותפת של המגזר העסקי וההסתדרות, שרואים בעובדים חלק בלתי נפרד מהמגזר העסקי, שבלעדיהם לא יכולנו להמשיך בצמיחה במשק".

לדבריו, ההחלטה נתקבלה מתוך ראייה של העסקים כאחראים לעובדיהם. "הדברים האלה תמיד נעשו בשותפות עם ההסתדרות, אני מודה לכל החברים מכל ארגוני העובדים שנתנו לי גם את האישור ללכת למהלך הזה. אני מתפלל שלא נגיע שוב לאירועים כאלה שאנחנו מבקשים מעובדים להגיע תוך כדי סיכון עצמם לשם הימשכות העבודה החיונית במשק, על זה ניתן רק להצדיע להם. אני מודה לחברי הוועדה שהגענו להסכמה הזו, שוחחתי עם שר האוצר לפני כמה דקות ואני חושב שהגענו לפשרה לטובת מדינת ישראל".

את הדיון ניהל ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) שהודה לאמיתי: "ישר כוח, הגענו להסכמה, היה לך ויתור כמייצג למען אותם עובדים, העובדים החלשים ביותר והזעקה של כולנו פה נשמעה, כל נציגי המגזרים עבדו למען החל"ת. גם אנשי האוצר ורשות המיסים, ביטוח לאומי, שפועלים כולם למען עם ישראל. אני מודה לאופוזיציה ולקואליציה, יש עוד דברים לעשות, אבל עם הכוחות המשולבים האלה של כולנו יחד ניתן להביא הישגים לטובת העובדים".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שהוביל את מרבית הדיונים על החוק עד התפטרותו מתפקיד יו"ר הוועדה בשבוע שעבר בעקבות המשבר הפוליטי בקואליציה: "אני רוצה לשבח אותך דובי. אני יודע על הקשיים שהיו לך, לא פשוט לעמוד במצב הזה ואנחנו רוצים לראות את הכול מושלם, ידעת לשנות את סדרי העדיפות מתוך ראיית העובדים, ואני שמח על ההחלטה שלך, היינו שותפים לימים ארוכים שבהם חברי הכנסת העלו את הדרישה הזו לטובת העובדים ואני מקווה שהיום נסיים עם החוק. אני מודה לח"כ ינון אזולאי שמנהל את הדיון".

בדיונים הוסכם כי השוואת התקופות לקביעת גובה הפגיעה במחזור העסק תיעשה בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2023 ולא ב-2024 כפי שקבע הנוסח המקורי, כך שתקופת הפיצוי תיעשה בהשוואה לתקופה שבה לא התחוללה לחימה. חברי הכנסת ביקשו לאפשר לעסקים לבחור בין השנים, אולם משרד האוצר התנגד, למעט נשות מילואימניקים בעלות עסקים שיהיו זכאיות לכך.

הוועדה סיכמה על צעדים נוספים למיטוב החוק: סכומי הפיצויים יוצמדו למדד בשיעור של 4.75%; נקבע מענה גם לעסקים חדשים שנפתחו לאחר 2023, תקופת הבסיס להשוואת ירידת המחזורים תהיה ממוצע 4 או 5 החודשים הראשונים לפעילות העסק; לעניין פיצוי לנזקים עקיפים מנזק ישיר, לצד נוסח החוק המקורי, הקובע כי בעלי עסקים שעסקם ספג פגיעה ישירה ונאלצו לסגור את העסק לחודש לפחות יקבלו החזר הוצאות למשך חצי שנה, סוכם כעת כי בדומה לתקופת נגיף האומיקרון, עצמאי בעל עסק כזה, שלא מוציא לעצמו תלוש שכר יהיה זכאי גם למענק סוציאלי על בסיס הכנסתו החייבת ב-2022, עד לגובה של 15 אלף שקלים לחודש.

עוד נקבע כי תקופת האכשרה לזכאות לדמי אבטלה בחל"ת לעובדים עם מוגבלויות תקוצר משישה לשלושה חודשים מתוך 18, וכן כי שלושה חודשי שירות סדיר בצה"ל יוכלו להיחשב חלק מששת חודשי האכשרה המזכים בדמי אבטלה עבור צעירים שהשתחררו. לגבי מפונים בצפון תקוצר תקופת האכשרה לחודש ויום.

עבור בעלי דירות ונכסים המושכרים לאחרים נקבע כי במקרה שבו שוכר עזב את הנכס בגין פגיעה ישירה שאינה מאפשרת שימוש בנכס, יקבל בעל הנכס את דמי השכירות שהפסיד, וכי במצב שבו המחירים בשוק השכירות עלו, הפיצוי ישקלל גם זאת. הוקצו בחוק גם 10 מיליון שקלים כתקציב תמיכה במוסדות ציבור שהכנסותיהם פחתו בתקופת הלחימה.

במתווה הפיצויים יינתנו מענקים להמשכיות עסקית לעסקים עם מחזור שנתי של בין 12 אלף שקלים ל-400 מיליון שקלים, אשר רשמו ירידה של לפחות 25% במחזור החודשי, או 12.5% בדיווח הדו-חודשי. העסקים יידרשו להגיש דו"ח הוצאות ויקבלו החזר, כולל בגין שכר העובדים. עסקים שנפגעו פיזית בלחימה ולא יכולים להמשיך בפעילות יהיו זכאים אף הם לפיצוי נוסף בגין אובדן רווח.