המלחמה עם איראן הציבה בפני שמאי הרכוש אתגרים שלא היו להם תקדים: פגיעות נרחבות במבנים, תשתיות ובתי מגורים. קרוב ל-50 אלף תביעות נזקים בסכומים שמוערכים בעשרות מיליארדי שקלים הוגשו בעקבות הלחימה. השמאים לקחו על עצמם את ניהול תביעות הרכוש, וניצבו אל מול פגיעות במתקנים קריטיים – בית החולים סורוקה ומכון ויצמן למדע.

אלון קרן, יו"ר איגוד השמאים בישראל, מייצג כ-600 שמאים מכל הארץ, 170 מתוכם בענף הרכוש, שלקחו על עצמם לנהל את מערך אומדן נזקי תכולת הבתים. בראיון ל'דבר' הוא מספר על האתגרים שבפני השמאים, איך הם התמודדו עם הלחץ הרב והצורך בהכשרה מהירה של כוח אדם מקצועי בתנאים קשים, ומדבר גם על המהלכים העתידיים שמומלץ לנקוט כדי להיערך טוב יותר לעתיד.

"עם הפגיעה הראשונה הבנו שאנחנו באירוע בסדר גודל אחר לחלוטין", אומר קרן. "מלבד הפגיעה במאות דירות בו זמנית, הפגיעה במכון ויצמן לבדה נאמדת בכשני מיליארד שקלים לפחות. היה ברור לנו שכמות השמאים לא מספקת. כאשר מוגשות 4,500 תביעות תוך שלושה ימים, מצוקת כח האדם ברורה. לא ניתן להחזיק כזו כמות של עובדי מס רכוש ושמאים בכוננות לבדיקת הנזקים בצורה מיידית".

המדינה הבינה את גודל השעה?
"הרגולטור פנה למכללות כדי לארגן קורס הכשרה מזורז לשמאים מוסמכים. הקורס בנוי על בסיס תוכנית קיימת של איגוד השמאים, אך הרגולטור צמצם אותה כדי להכשיר כוח אדם במהירות. כיום, המכללות נערכות לפתיחת הקורסים, אך מדובר בהחלטה בעייתית. בוגרי הקורסים המקוצרים יגיעו לשטח בלי מספיק ידע וניסיון, ויאלצו ללמוד תוך כדי עבודה, ללא התמחות מוקדמת".

איך נראית עבודתו של שמאי הרכוש?
"שמאי הרכוש קובע את גובה הפיצוי על תכולת הדירה בהתאם לנזק שנגרם לה, לפי טבלאות הפיצוי. הסכום המקסימלי נע בין 52 אלף שקלים ליחיד ועד 102 אלף שקלים למשפחה עם שני ילדים. אם הנזק כבד והשמאי מזהה שהסכום בטבלה לא מספיק, הוא יכול להעניק פיצוי מקסימלי. טבלאות הפיצוי מתעדכנות מדי פעם על ידי הרגולטור. בנוסף, ניתן להרחיב את סכום הפיצוי בתוספת תשלום שנתי מראש, עד לפיצוי של מיליון שקל".

ואם יש נזק למבנה?
"אם מדובר בפגיעות קוסמטיות שאינן פוגעות בשלד המבנה, השמאי מפרט את הנזק ומבקש מהנפגעים הצעות מחיר ושמירת הוכחות כמו קבלות וצילומים. אם יש חשד לפגיעה בשלד המבנה, השמאי מפנה את תשומת הלב של נציג מס רכוש וממליץ להיעזר במהנדס שיבדוק את הנזק. כשמדובר בנזק קל עד בינוני, הבדיקה עשויה לקחת כמה שעות. אם הנזק חמור והפיצוי יהיה מקסימלי, הבדיקה תימשך דקות בודדות. לעיתים יש 'רדיפה' אחרי הנפגעים, חלקם בבית, אחרים בעבודה. במקרים כאלה נקבעים זמני בדיקה".

יש לא מעט ביקורת על שמאים שקובעים פיצויים לא הוגנים.
"חלק מהתובעים טוענים שהם מקבלים טיפול לא מספק. אני שומע על שמאים שמגיעים לשטח וסופגים קיתונות של זעם. מדובר ביחס לא הוגן. אחוז הניזוקים שחושבים שלא קיבלו את הפיצוי שמגיע להם הוא קטן מאוד, וכאשר זה קורה, מדובר בדרך כלל במקרים בודדים. הבעיה היא שכאשר מקרים כאלה מגיעים לתקשורת, התמונה שמצטיירת היא שמערך השמאות פועל נגד האינטרסים של התובעים, וזה מעוות את המצב. תמונה כזו מזיקה לשמאים ולנציגי מס רכוש שעובדים קשה מאוד, תוך כדי טיפול במאות ואלפי תיקים במקביל, בתנאי שטח קשים, ובמשך כל ימי הלחימה גם תחת איום טילים".

"אין רצון להחמיר את הרגולציה"

"בתחילת המבצע היה כאוס מוחלט", מתאר קרן. "אני יודע על מקרים שבהם, בשל מצב החירום והדחיפות להיענות לכמות גדולה של תביעות, אנשים נשלחו לבצע שומות והציגו את עצמם כשמאים מוסמכים, למרות שלא היו כאלו. במקרים כאלה נערכו שומות שגויות או חסרות, שנדרשו טיפול חוזר, דבר שעיכב את תהליך הפיצוי באופן משמעותי".

מה בהתנהלות המדינה צריך להשתנות?
"ברור לי שמס רכוש לא יכול להתקשר מראש ולהעסיק באופן קבוע 150 שמאים, במיוחד כשהם לא דרושים בשגרה. אבל המלחמה לימדה אותנו שהצעד הנכון הוא להחזיק רשימה מסודרת של שמאים מקצועיים שיהיו זמינים בכוננות מיידית. הרשימות צריכות להיות מחולקות לפי ההתמקצעות והניסיון, שכן כל אירוע כזה כולל מגוון רחב של פגיעות – מדירות ועד רכבים, וכל אחד מהם דורש שמאים בעלי התמחות שונה".

לדברי קרן, הדרך הנכונה להתמודד עם הכאוס ההתחלתי היא יצירת עתודה של 100-200 שמאים החברים באיגוד השמאים, שיהיו זמינים מיידית. "זהו אינטרס ברור של הציבור שמגיע לו את השירות הטוב ביותר, וגם שלנו לדאוג לשם הטוב של המקצוע. בנוסף, מס רכוש ביצע תהליכי דיגיטציה במערכות שלו, ועושה עבודה טובה מאוד במהלך המלחמה. אני מקווה שהפיתוח של המערכות ימשיך ויביא לשיפור נוסף".

מהלך כזה מצביע על הצורך ברגולציה נוספת בתחום השמאות.
"יש ויכוח באיגוד השמאים לגבי הצורך ברגולציה נוספת על המקצוע. נכון להיום, העמדה הכללית היא שאין רצון להחמיר את הרגולציה בתחום. עם זאת, לאחרונה, חלק מהחברים בענף הרכוש סבורים שיש לקדם תמריצים באמצעות חקיקה, במטרה לשפר את איכות וכמות השמאים".