בקרב רשויות חזקות שיעור ההרשמה לחינוך המיוחד גבוה בהרבה לעומת רשויות חלשות. כך עולה היום (שני) ממחקר שפורסם על ידי מרכז טאוב. על פי המחקר, שיעור ההרשמה לגני ילדים של החינוך המיוחד בישראל בין השנים 2020–2025 ברשויות מקומיות המדורגות באשכולות הלמ"ס 5–8 נע בין 4.5% ל־7%.
לעומת זאת, ברשויות השייכות לאשכולות 1–3, שיעור ההרשמה בשנים אלו נע סביב 4% בלבד. דוגמאות לפער הזה ניתן לראות ברעננה, שם שיעור ההרשמה עומד על למעלה מ־7%, לעומת ערד – שבה פחות מ־4% מהילדים נרשמים לגני חינוך מיוחד.
נתון נוסף המובא במחקר הוא גודלן הממוצע של כיתות גן בישראל: מספר התלמידים בכיתת גן בחינוך הרגיל עומד על ממוצע של 28 תלמידים, לעומת 9 תלמידים בלבד בכיתת גן בחינוך המיוחד. הנחת המוצא של החוקרים היא שהורים מעדיפים כיתות גן קטנות מתוך תפיסה שילדיהם יקבלו מענה טוב יותר לצרכיהם. עם זאת, המחקר אינו נותן הוכחה להנחת מוצא זו.
במחקר ניתן למצוא השערות לפערים אלו. מצד אחד, הורים באשכולות 5–8 הם בעלי מודעות גבוהה יותר לצרכים של ילדיהם, ועל כן יבחרו בגני חינוך מיוחד. מצד שני, נכתב כי בחינוך הממלכתי (לא כולל ממלכתי-דתי) מצוי המספר הגבוה ביותר של גני ילדים לחינוך מיוחד. ניתן לשער כי הורים תושבי רשויות מקומיות מאשכולות 1–3, שרובן חרדיות או ערביות, נתקלים בפחות גנים לחינוך מיוחד לבחירה.
כיום, חוק החינוך המיוחד מעניק להורים את האפשרות לבחור את סוג המסגרת החינוכית לילדיהם לאחר שוועדת הזכאות והאפיון קובעת את זכאות הילד לשירותי חינוך מיוחד בהתאם למגבלותיו. בפני ההורה עומדות למעשה שתי אפשרויות: לשלב את הילד בחינוך הרגיל עם סיוע מותאם, או לשבצו במסגרת של חינוך מיוחד.
מסקנת המחקר היא שכדי לגרום להורים לבחור לשלב את ילדיהם בחינוך הרגיל, יש לצמצם את מספר הילדים בכיתה. זו אינה הפעם הראשונה שבה נאמרת מסקנה זו: אחת ממסקנות ועדת שפירא, שפורסמה במרץ האחרון, הייתה לצמצם את מספר הילדים בכיתה ל־19 בממוצע. מטרת ועדת שפירא היא הגדלת שיעור שילוב התלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד במסגרת החינוך הרגיל.
נתוני המחקר מבוססים על אתר 'מבט רחב' של משרד החינוך, בו ניתן למצוא מידע על רישום תלמידים למוסדות חינוך בישראל, כולל מספר תלמידים במסגרת חינוכית לפי חלוקה גיאוגרפית, פיקוח וסוג החינוך (רגיל או מיוחד). הנתונים נאספו החל משנת 2005, והממצאים סודרו בתקופות של חמש שנים מאז אותה שנה.
