בתגובה לעתירה שהוגשה על ידי אירגון העיתונאים בבקשה למנוע את עיגון פשרת התאגיד בחוק, הודיע אתמול (שני) בג"צ כי על המדינה להגיב לטענות עד ליום ראשון הבא, ה-9.4, כשלתאריך זה "לא תינתן ארכה בהעדר תנאים מיוחדים". כמו כן הודיע בית המשפט כי הדיון בעתירה יעשה לפני ה-30.4, יום עלייתו הרשמי של תאגיד השידור הציבורי לאוויר נכון לעכשיו ועד שיחוקק חוק חדש.

ביום חמישי שעבר הודיעו שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו כי הסכימו ביניהם על פשרה בנוגע לשידור הציבורי, לפיה כל תחום החדשות והאקטואליה יפוצל מתאגיד השידור הציבורי 'כאן' ויעבוד כתאגיד חדשות נפרד. לפי המתווה רשות השידור אכן תיסגר, אך רבים מעובדיה יקלטו בתאגיד החדשות שיוקם, ושיתחיל לפעול תחת הנהלה זמנית ב-15.5. רבים מפרטי המתווה מעורפלים ולא ברורים, ועד כה מעבר להודעה הראשונית על קווי המתאר שלו לא פורסם כל מסמך המעיד על המבנה שסוכם. על פי דיווח באתר גלובס, באוצר העריכו בימים האחרונים כי מדובר ב"הסכם מלא חורים", שכלל לא בטוח אם ניתן ליישמו.

הקושי המרכזי הנוגע ליישום ההסכם נובע מהבטחתו של כחלון להישאר במסגרות התקציביות, בכמות התקנים ובמשכורות שנקבעו לתאגיד השידור הציבורי במעבר לחברת החדשות. בעוד התאגיד נבנה וגייס אנשים מלכתחילה סביב תקנים מצומצמים אלה, תוך שהוא מאחד תפקידים, היכולת להעביר את עובדי רשות השידור לתוך מבנה זה מוטלת בספק. בנוסף, על פי המבנה הנוכחי לתאגיד החדשות יהיו 361 תקנים בלבד, וזאת בזמן שברשות השידור בלבד קיימים כ-450 עובדים בתחום התקשורת והחדשות. בכדי לעמוד במצבת התקנים הנוכחית, יש צורך לפטר כ-100 עובדים לפחות. ואת השאר להעביר לעבודה בתנאי שכר נמוכים יותר, וזאת עוד מבלי להתייחס לקליטת עובדים מתאגיד השידור הציבורי שאמורה להיות גם חלק מהמתווה.

יש לציין כי לסד הזמנים יש משמעות מכרעת בסוגיה זו: אם לא יוסכם ויאושר חוק חדש במסגרת עד לסוף אפריל, אמור לעלות לאוויר תאגיד השידור הציבורי בהתאם לחוק החדש, ורשות השידור אמורה להסגר.

ביום רביעי תתכנס הכנסת לדיון מיוחד תחת הכותרת "השתלטות רה"מ על התקשורת". את הדיון יזמה מפלגת מרץ, והוא יתקיים לאחר שהצליחו לאסוף 25 חתימות.