דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ט בסיון תשפ"ו 04.06.26
26.5°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 26.5°תל אביב
  • 27.1°חיפה
  • 26.9°אשדוד
  • 27.5°באר שבע
  • 31.1°אילת
  • 26.6°טבריה
  • 26.5°צפת
  • 26.0°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
צבא וביטחון

חוק הגיוס של אדלשטיין: סנקציות אישיות, שלילת תקציבים ופיקוח ביומטרי

לקראת הדחתו פרסם לראשונה יו"ר ועדת חוץ וביטחון את חוק הגיוס עליו עבד בחודשים האחרונים - ואשר הביא להחלטה להחליפו | הסעיפים שכנראה הפריעו לחרדים: סנקציות אישיות במקרה של אי עמידה ביעדים, ופיקוח הדוק על הלומדים בישיבות

יו״ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר יולי אדלשטיין (צילום: יונתן זינדל/  פלאש90)
יו״ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר יולי אדלשטיין (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)
טל כספין
טל כספין
עורך אתר החדשות דבר
צרו קשר עם המערכת:

רגע לפני החלפתו, פרסם היום (שני) לראשונה ח"כ יולי אדלשטיין את טיוטת חוק הגיוס אותה גיבש במהלך כהונתו כיו"ר ועדת חוץ וביטחון. עד כה סירב אדלשטיין לפרסם את פרטי ההצעה, שלא הייתה מקובלת על החרדים והביאה להדחתו מהוועדה.

טיוטת ההצעה אינה מלאה, ובחלק מהמקרים מובאים הדברים בשתי גרסאות – שלא ברור איזו מהן תכנן אדלשטיין להציג. היא כוללת יעדי גיוס שנתיים, אמצעי מעקב ופיקוח על הישיבות, החובות המוטלות על צה"ל ועוד. אי עמידה ביעדים תביא לשלילת תקציב הישיבות וסנקציות אישיות על חרדים שלא יתגייסו – ביניהן שלילת הזכאות למעונות יום ולהנחות בדיור ופגיעה בהטבות כלכליות נוספות.

לפי החוק, בשנת הגיוס הראשונה יהיה יעד הגיוס 4,800 חיילים, מהם 35% לוחמים. בשנה השנייה יהיה היעד 5,750, ובשלישית 6,840. בשנה הרביעית יעלה יעד הלוחמים ל־40% ויעד המתגייסים ל־7,920, ובחמישית 9,000. בשנה השישית יקבע היעד על ידי שר הביטחון, ולא יפחת מהשנה החמישית. תחת הכותרת "עמדת יו"ר ויועמ"שית הוועדה" הוצבו יעדים מוקדמים יותר בשנה – 5,760 כבר בשנה הראשונה ו־9,500 בחמישית.

אם שיעור המתגייסים יורד מתחת לרף המינימלי, תפגע התמיכה בישיבות והן לא יקבלו תקציב על התלמידים שנמצאים בדחיית שירות. ככל שהעמידה ביעד נמוכה יותר, הפגיעה בתקציב תגדל. בהצעה יש שתי גרסאות לאופן יישומן של הסנקציות האישיות: אחת כתובה בגוף החוק, והשנייה תחת הכותרת "עמדת ראש הוועדה והיועמ"שית". ההבדל המרכזי ביניהן הוא באופן פריסת הסנקציות על פני שנים והתנאים לקיומן.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון הנכנס ח״כ בועז ביסמוט (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יו"ר ועדת החוץ והביטחון הנכנס ח״כ בועז ביסמוט (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ההצעה כוללת סנקציות אישיות כמו אי מתן רישיון נהיגה עד גיל 23, איסור יציאה מהארץ, שלילת הנחה ברב־קו, זכאות למלגות, נקודות זיכוי והעדפה מתקנת בשירות הציבורי. מבחינת סנקציות כלכליות, היא כוללת שלילת הזכאות לסבסוד מעונות יום, סבסוד ממשלתי ברכישת דירה (כמו מחיר למשתכן), הנחה בחשמל, פטור ממס רכישה ועוד.

על פי הטיוטה, כדי לקבל פטור, נציג מהישיבה יצהיר על תלמיד כי הוא לומד 45 שעות בשבוע לפחות ואינו עוסק באף עיסוק אחר. תלמיד הישיבה כן יעשה צו ראשון. במידה ויתגלה שתלמיד ישיבה לא עמד בתנאים – יוטל קנס על הנציג, ואם האירוע יחזור – הוא לא יוכל יותר לשמש בתפקיד. גיל הפטור יהיה 26, כמו היום.

על הישיבות יתנהל פיקוח, בין היתר באמצעים ביומטריים. אם תלמיד ישיבה לא יעמוד במסגרת תישלל ממנו דחיית השירות. אם מדובר בלמעלה מ־5% מתלמידי הישיבה היא תוצא מהרשימה ותלמידיה יוכלו להירשם לאחרות. שר הביטחון יוכל להסיר ישיבה מרשימת הפטור אם 5% לא יתייצבו לצו ראשון, או אם בעל התפקיד לא ימלא את תפקידו והוטל עליו קנס שלוש פעמים. ישיבה שמעודדת אי גיוס באופן אקטיבי יישלל תקציבה לחלוטין.

בהצעת החוק כתוב במפורש שלא ייפגע מעמדן של נשים בצה"ל בגלל שילוב בני ישיבות. לצד זאת, החוק מטיל על צה"ל הקמת מסלולים מותאמים לחרדים, והקמת ועדה שתפקח על כך. במקרה של אי עמידה ביעדי הגיוס שלוש שנים תוקם ועדה לבחינת יישום החוק.

לפרסום טיוטת החוק במועד הזה אין משמעות מבחינת הליך החקיקה, אבל מבחינה ציבורית ברור שהיא תהפוך לאמת מידה לפיה ייבחן החוק שיציג מחליפו של אדלשטיין, בועז ביסמוט, שימונה היום ליו"ר הוועדה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!