ימי המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב יעברו מימי ראשון עד חמישי לימי שני עד שישי, בהתאם לבורסות בשאר המדינות המפותחות בעולם, כך הודיעה היום (חמישי) רשות ניירות ערך. המהלך, שהרשות נערכת אליו כבר מ-2014, ייצא לפועל ב-5 בינואר 2026.

כדי לאפשר טווח זמן סביר מכניסת השבת גם בימי החורף, נקבע כי יום המסחר בשישי יסתיים ב-13:50, והמסחר בימים שני עד חמישי יישאר מ-9:25 עד 17:35. רוב הפעולות שמתבצעות בימי השבוע יתאפשרו גם בימי שישי, בהן מסחר בניירות ערך, בקרנות סל ובנגזרים, מסחר בקרנות חוץ נסחרות ופעולות בקרנות נאמנות. אישורים לרישום במסחר לא יינתנו בשישי.

ההחלטה התקבלה לאחר תמיכה גורפת של גורמים בארץ ובחו"ל, ונבעה משילוב של סיבות. פערי המסחר מקשים על משקיעים ישראלים להגיב לשינויים גלובליים בימים שאין בהם מסחר. ביחס למסחר בארה"ב, בכל שבוע מתקיימים יומיים שלמים של מסחר בשוק האמריקאי לפני שניתנת האופציה להגיב בבורסה בתל אביב, מכיוון שנוסף על כך שאין בישראל מסחר בשישי, יום המסחר בחמישי בארה"ב מתחיל כשיום המסחר בישראל מסתיים בגלל הפרשי השעות.

המסחר ביום ראשון מקשה על משקיעים זרים לפעול בבורסת תל אביב, מכיוון שאינם עובדים בראשון והיכולת שלהם להגיב לשינויים ביום זה מוגבלת, דבר החושף אותם לשינויים. הדבר מתבטא בהיקף עסקאות נמוך ב-51% מממוצע שאר ימי המסחר, ושיעור קטן בהרבה של עסקאות של משקיעים זרים: 9.4% במקום 21% בימים מקבילים.

הפגיעה הקשה ביותר שתתוקן היא ככל הנראה קרנות הסל המחקות – קרנות שמשקיעות בחברות הגדולות באזורים כמו תל אביב 35 ו-135, ומדד S&P 500 האמריקאי. ב-2021 נשקלה כניסה של ישראל למדד MSCI EUROPE, צעד שהיה מאפשר לחברות ישראליות להיכנס למדד, והיה מביא השקעות זרות רבות, כולל השקעות פסיביות – השקעות של ציבור זר שמחזיק בקרנות מחקות מדד, קרנות השקעות, וקרנות פנסיה, ושמנוהלים אותן גופים פיננסיים מוסדיים. צירופה של ישראל נדחה, בעיקר בשל חוסר ההתאמה של ימי המסחר בין ישראל ואירופה.

לצעד זה צפויים גם אתגרים, בהם עלויות מעבר ושינויים בשבוע העבודה. גופים פיננסיים שעבודתם קשורה באופן יומיומי במסחר בבורסה, כגון בנקים, בתי השקעות וגופים מנהלי קרנות הביעו חשש מאתגרים תפעוליים בשל חוסר סנכרון ימי העבודה לימי המסחר בבורסה. קיים חשש כי עובדי החברות יצטרכו לעבוד בימי שישי, ואילו יום ראשון לא יהפוך ליום מנוחה עבורם.

נוסף על כך, עלה חשש כי המהלך ידרוש השקעה כספית גבוהה, וכי המסחר בקרב משקיעים ישראלים ייפגע מכיוון שרבים מהם לא יבחרו לסחור בשישי. לטענות אלה הגיבה הרשות כי עלות המעבר מתגמדת לעומת תועלת הבורסה בטווח הארוך, וכי קיימת אפשרות שביום שישי היקף המסחר יהיה נמוך משאר הימים, בלי שהדבר יפגע בפעילות הבורסה הכוללת. כדוגמה לכך צוין מעבר דומה של מסחר הבורסה בדובאי מראשון-חמישי לשני-שישי, שלא פגע בשוק, אך גרם לכך שהמסחר בשישי היה נמוך ב-20% מיתר הימים.

אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, בירך על המהלך אך הביע חשש מסנכרון ימי העבודה. "אנחנו בעד כל צעד שיקדם את שוק ההון המקומי, כמו 'יישור קו' עם הסטנדרט הבינלאומי, השווקים הגלובליים והבורסות בעולם. המהלך עשוי להביא יותר משקיעים זרים ולשלב אותנו במדדים זרים שיובילו לפעילות גדולה יותר. עם זאת, אני צופה שיהיו גם קשיי תפעול, כי שבוע העבודה בחברות הפעילות בשוק ההון בישראל הוא מראשון עד חמישי, וכעת יהיה עליהן להיערך אחרת. קשה לדעת היום אם שינוי ימי המסחר יועיל או יזיק, והלוואי שכולנו נראה פירות מהמהלך".

עו"ד ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך: "המעבר תואם את התפיסה האסטרטגית של רשות ניירות ערך ליישר קו עם הסטנדרטים הבינלאומיים. מדובר במהלך שצפוי בטווח הארוך לסייע לפיתוח שוק ההון הישראלי. ההתאמה תצמצם פער משמעותי מול שוקי העולם, תגביר את הנגישות של ברוקרים ומשקיעים זרים לשוק, ובעתיד אולי אף תקל על שילוב חברות ישראליות במדדים עולמיים מובילים, דבר שיסייע להפוך את שוק ההון הישראלי ליעד השקעה אטרקטיבי יותר".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "זו בשורה משמעותית והיא חלק משורה שלמה של מהלכים שנועדו להקפיץ את הכלכלה הישראלית אחרי המלחמה. אנחנו עוברים מניצחון לצמיחה. המעבר למסחר בימים שני עד שישי יחזק את הפרופיל הבינלאומי של שוק ההון הישראלי, יסייע לזרימת השקעות זרות בהיקפים משמעותיים לשוק המקומי ויעצים את הכלכלה הישראלית בטווח הארוך".