אחרי מחאות התושבים, שבעת יישובי העוטף שפינויים הסתיים בחודש האחרון צפויים לקבל מענק חזרה בשווי של 75 מיליון שקלים. מחציתו יגיע מתקציבים שנשמרו לשימוש עתידי של מנהלת תקומה, מהלך שיגרור קיצוצים בתוכניות שיקום במועצות האזוריות של העוטף. החלק השני של המענק יגיע ממשרד האוצר, אך כרגע אין הסכמה מצדו למהלך. "הדברים נסגרו. התושבים מכירים את זה", טען יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, שקידם את המתווה.
"אנחנו בוחנים היום מתן מענה לצרכים קהילתיים שהעלו בפניה ראשי הרשויות והישובים", אמר יו"ר תקומה, אביעד פרידמן, "נקבע סכום שיינתן מתקציב המנהלת לישובים למענים הקהילתיים. לקהילות ולרשויות בהתאם לצרכיהם".
בתוך כך, חודש לאחר סיום מועד הפינוי של תושבי העוטף, המדינה טרם הקימה ועדת חריגים עבור משפחות אשר מתכננות להגיש בקשה לדחות את חזרתן ולקבל סיוע מהמדינה. הדברים עלו הבוקר (רביעי) בוועדת הכלכלה של הכנסת. משרד ראש הממשלה, האמון על הסמכת הוועדה, לא קידם אותה מסיבות לא ברורות, למרות שוועדה עם תבחינים ותקציבים דומים כבר הוקמה בשנה שעברה עבור המפונים שחזרו בסיום הפינוי הקודם.
יו"ר מועצה אזורית שדות נגב, תמיר עידן, טען שבמשרד ראש הממשלה נמסר לו שהוועדה, שהקמתה נמצאת באחריות ישירה של המשרד ולא של מנהלת תקומה, טרם הוצאה לפועל, אך הסיבות לכך לא פורטו לו. פרידמן טען שהמתווה לוועדת חריגים קיים עומד בבחינה משפטית, וצפוי להיות מקודם בזמן הקרוב.
המתווה, שעליו הכריז פרידמן עם ההודעה על סיום הפינוי בעוטף בסוף חודש יוני, נועד עבור משפחות הגרות ביישובים שהמדינה קבעה שאין יותר מניעה ביטחונית או שיקומית לחזרה, ואמור לאפשר להם להיות מפונות עד סוף שנת הלימודים הבאה. משפחות שימצאו זכאיות, יקבלו מימון שכר הדירה בהתאם לגודל המשפחה, בהיקף 7,000-3,000 ש"ח בחודש. על פי פרידמן, שנה שעברה 200 מ-400 משפחות שביקשו לא לחזור נמצאו זכאיות וקיבלו מענה כלכלי. "מדובר במענה ממוקד שאין לו יכולת להחליף את מענה הדיור הזמני של המפונים שהיה להם עד עכשיו" הדגיש פרידמן "אמרנו מראש, המתווה לא יוכל לתת מענה לכולם כי כמות הכסף בקופת החריגים מוגבלת".
עיכובים ויחס מזלזל ממס רכוש
המשך הלחימה העצימה ברצועה ממשיך להחריף את הפגיעה בחקלאות והנכסים הפרטיים בעוטף. יו"ר ועדת תקומה וחבר קיבוץ מפלסים, ח"כ אלון שוסטר, ציין שכמות הדיווחים על רכוש פגוע נערמת ללא מענה בקרב מס רכוש, אך הבעיה שחוששים ממנה יותר מכל בעוטף היא זו שלמס רכוש אין מענה עליה – פגיעה בתשתיות הבסיסיות של הבתים. "סדקים וחלונות מנופצים זה מינורי. הקונסטרוקציה של הבתים סובלת מרעידות אדמה בקצב יומיומי", הזהיר שוסטר, שכן כיום למדינה אין מענה לפגיעות ברמה כזו – ואולי הוא ידרוש תקציב חלקי שיגיע ממנהלת תקומה, כדי למשל למען הבאתם של מומחים שישערו את היקף הפגיעה, דבר שבמנהלת מתנגדים לו כי רואים במס רכוש כאחראי הבלעדי לפיצוי על רכוש.
ראשת מועצת אשכול, מיכל עוזיהו, טענה בוועדה שנציגי מס רכוש מעכבים מאות פניות לפיצוי חקלאי שהוגשו מעל לשנה, ואף הלינה על יחס מזלזל כלפי החקלאים: "אנחנו מבינים את העומס של החודשיים האחרונים, אבל גרירת הרגליים היא לפני 'עם כלביא'". עוזיהו העבירה ביקורת אישית וקשה על ראש קרן הפיצויים, אמיר דאהן, בטענה ליחס "משפיל", לדבריה, מול חקלאים שמבקשים לדרוש פיצוי. "אתם מנסים להציג את ציבור החקלאים כאופורטוניסטים וגזלנים של הקופה הלאומית. זה לא הוגן".
דהאן עצמו קיבל חלק מהביקורת. לדבריו אכן יש עיכובים משמעותיים שמוכרים לקרן, אך מקורם נובע ממצוקת כוח אדם מתמשכת בקרן. בניגוד לטענות הגורפות, הצהיר דהאן שלפחות בקרב חלק מהחקלאים שפנו לקבלת פיצוי, נמצא שהנזקים אינם קשורים למלחמה "לא כל מתלונן זכאי אוטומטית לפיצוי ויש אחוז מסוים של פונים שנמצאים לא זכאים, בשבועיים הקרובים נתאם כנס עם החקלאים בעוטף שיסביר את הכול".
