הנחת אבן הפינה התקיימה אמש (חמישי) בקיבוץ ניר עוז, לציון תחילת בנייתה של שכונת "החלוץ" שתורכב מעשרה מבנים חדשים שיצורפו ל-20 מבנים שנמצאים בתהליכי שיקום, וביחד ירכיבו את השכונה החדשה. עבודות התשתית על המבנים, שהחלו לפני מספר שבועות, מסמנות את תחילת השיקום בכל הקיבוץ, לאחר שעמד ללא שינוי מעל ל־21 חודשים. עם סיום הבנייה, השכונה צפויה לקלוט 30 משפחות חוזרות.
"אנשי ניר עוז, בחרו לא להמתין יותר למדינה", נאם בטקס צביקי טסלר, יו"ר קיבוץ ניר עוז. "לצערנו השיקום הזה מגיע לא בדמות מוסדות המדינה שאמורים היו להיות כאן היום, אלא בדמותם של יהודים וישראלים טובים מכל העולם, בדמותם של חברים נדיבי לב שהבינו שהמשימה הקדושה הזאת דחופה מדי מכדי להמתין".
"אנחנו מתחילים היום בלי עזרת הממשלה. הם אטומים. לא קיבלנו גרוש מהמדינה", טען שורד השבי גדי מוזס. בקיבוץ טוענים כי המדינה מתעכבת עם העברת הכספים זמן רב, וכדי להתחיל בתוכניות התכנון והבנייה נאלצו לפנות לתורמים – בהם הבנק הבינלאומי, שנתן את התרומה הגדולה ביותר לקידום השכונה. "ובכל זאת אנחנו חוזרים – למרות הקשיים וקבלת המימון המתאים. תקוותנו שבני הקיבוץ, הצעירים והמבוגרים – יצטרפו לכוחות האופטימיים ויקימו מחדש את ניר עוז".
באפריל פורסם כי מנהלת תקומה תקצה 350 מיליון שקלים לבנייה מחדש ולשיפוץ מבני קיבוץ ניר עוז, כולל בנייה חדשה של 230 דירות, תוך התחייבות לכיסוי כל העלויות הנדרשות לשיקום בעתיד. אך בקיבוץ טוענים כי למרות ההבטחות, כדי להתחיל בשיקום כבר עכשיו – הפנייה לפילנתרופיה הפכה למחייבת.
באמצע הטקס החלו ערוצי התקשורת לפרסם כי הקבינט הביטחוני החליט, ככל הנראה, לאשר מבצע לכיבוש הרצועה. חברי הקיבוץ, שלו עדיין תשעה חטופים בעזה, עצרו במחאה את הטקס עם קבלת ההודעות על ההחלטה. "אנחנו לא יכולים להמשיך בסדר הרגיל של הטקס בשעה כזו, ולא יכולים לתת למדינה להמשיך כרגיל. המשמעות של ההחלטה הזו היא סיכון מיידי לחיי החטופים".
קיבוץ ניר עוז ספג את אחת המכות הקשות ביותר במתקפת 7 באוקטובר: 47 מחבריו נרצחו, 76 נחטפו, ו־14 עדיין מוחזקים בשבי. בלמעלה מ־97% מהבתים נרשמה נוכחות מחבלים. בשל היקף הנזק הכבד והפגיעה הקשה בקהילה, תהליכי השיקום החלו רק לאחרונה. בקיבוץ קיימים 229 בתי מגורים – מתוכם 93 מוגדרים "אדומים" ומיועדים להריסה, ו־134 נוספים, לצד 58 מבני ציבור, דורשים שיפוץ.
