מבקר המדינה, יוסף חיים שפירא, פרסם היום (רביעי) דוח ביקורת מיוחד שעוסק באופני "ניהול ההון האנושי" בשירות המדינה ובאופני הטיפול בעבירות משמעת במוסדות שונים. הדוח מחולק לארבעה פרקים כאשר כל פרק בוחן לעומק נושא אחר. הפרקים הם: הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה, הטיפול בעבירות משמעת בשירות המדינה, הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים, הטיפול בעבירות משמעת במוסדות להשכלה גבוהה.
הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה: שעת מבחנם של הנציבות ושל הגורמים שמונו לסייע לה
דוח המבקר בדק את יישום תכנית הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה שהתגבשה ב-2011 לאחר שבשנים שקדמו לכך היו מספר ניסיונות שלא צלחו לחולל רפורמות שונות. ממשל ישראל החליטה על רפורמה מקיפה וביוני 2011 מונה נציב שירות המדינה המכהן, עו"ד משה דיין, שעסק בראשית כהונתו בתכנון הרפורמה. בביקורת שנערכה בעיקרה בשנת 2015 מצא משרד המבקר כי עד כה הושלם חלק קטן בלבד מהרפורמה ועלה חשש כי ישנו סיכוי שהרפורמה כלל לא תגיע לסיום מוצלח.
חלק מהסיבות לעיכוב ברפורמה המתוארת בדוח הן חסמים שונים חיצוניים ופנימיים ליישומה. מדובר בחסמים שמקורם בגורמים ממשלתיים וחסמים פנימיים, שנעוצים בעבודת הנציבות עצמה. בדוח נכתב: "זוהי שעת מבחנם של הנציבות ושל הגורמים שמונו לסייע לה, ולדרך פעולתם צפויות השפעות ניכרות על שירות המדינה בכללותו. על ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, שהוא השר האחראי לנציבות שירות המדינה, לוודא כי הגורמים המקצועיים האמונים על הרפורמה יפעלו בנחישות ליישומה על פי התכנית שאישרה הממשלה."
הדוח אף מתפרסם סמוך להחלטת ועדת השרים למינויים בשירות הציבורי, שניתן יהיה למנות משנים למנכ"לים במשרדי ממשלה ללא מכרז. כמו כן אישרה ועדת השרים להגמיש את הקריטריונים למינוי 120 בכירים בשירות הציבורי, הנבחרים בוועדות איתור. ולפי הודעת משרד המבקר: "החלטות ועדת השרים מלמדות על התהליך המתמשך של החלשת נציבות שירות המדינה."
שירות המדינה בישראל מקיף כ-75,000 עובדים הפועלים במסגרתם של כ-80 משרדי ממשלה ויחידות סמך שלהם, והוא מהווה את זרועה של הרשות המבצעת במימוש סמכויותיה החוקיות, מדיניותה ויעדיה.
הטיפול בעבירות משמעת בשירות המדינה: חוק משמעת מיושן
פרק זה בדוח המבקר מתאר קשיים שונים בטיפול בעבירות המשמעת בשירות המדינה כאשר בראשן תשתית לא מעודכנת לטיפול וחוק משמעת מיושן. עיקר הטענות הן על משך ההליכים המשמעתיים שנמשכים זמן רב וקושי בשיתוף המידע בין המשרדים השונים ובין אגף המשמעת לאגף החקירות בנש"ם. אחת הדוגמאות המובאות בדוח היא שכמעט שנה לאחר שדיווחו ראש אגף המשמעת וסגניתו על קשר אישי ביניהם, נחתם הסדר זמני עד להעברתו של אחד מהם לתפקיד אחר. מאז ההסכם הזמני ממשיך פרק זמן לא סביר ופוגע, כך על פי משרד המשפטים, בפעילותו של האגף.
הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים: חלק זעיר מהתלונות נבדקות
דוח המבקר בדק את אופן הטיפול בתלונות נגד שוטרים והבהיר שאי טיפול בתלונות מהווה פגיעה חמורה באמון הציבור שבלעדיו לא תוכל המשטרה לבצע את תפקידה. על פי המבקר, רוב התיקים המועברים למח"ש נסגרים בשלבים מוקדמים ורק במיעוט מהם מחליטה מח"ש לחקור שוטרים באזהרה או להעמיד שוטרים לדין פלילי או משמעתי. הרבה מקרים נופלים בין הכסאות וכלל לא מגיעים לטיפול כלשהו. אלפי תלונות ופניות אזרחים בנוגע להתנהגות שוטרים המגיעות למערך הטיפול הכולל בעבירות שוטרים כלל אינן נבחנות, אפילו לא בחינה ראשונית. המבקר ממליץ בדוח שמח"ש תבחן עם היועץ המשפטי לממשלה מהי המדיניות שיש לנקוט בתיקי השימוש בכוח של שוטרים נגד אזרחים.
המבקר מוסיף במבוא לדוח כי "אין חולק על כך שלמשטרה הוקנו סמכויות רחבות המאפשרות לה למלא את תפקידה. ואולם עליה לזכור שאין כוח ללא מגבלה ואין סמכות בלי אחריות, וכי יש לפעול אך ורק על פי המותר בחוק ותוך שמירת זכויותיו של הפרט."
מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילות הצוות למיגור הגזענות בראשות מנכל"ית משרד המשפטים אמי פלמור, שפרסם את המלצותיו ביולי 2016. ההמלצות נגעו בין היתר למח"ש ולמשטרה וכללו תכנית פעולה להתמודדות עם תופעת הגזענות נגד יוצאי אתיופיה.
הטיפול בעבירות משמעת במוסדות להשכלה גבוהה: מגמת גידול בהיקף עבירות המשמעת בקרב סטודנטים
פרק זה בדוח בחן את הטיפול בעבירות משמעת של הסגל האקדמי ושל הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה. ממצאי הדוח מעידים על מעידים על קוצר ידם של המוסדות במסגרת ההתמודדות עם עבירות משמעת של חברי הסגל, הן במסגרת איתור עבירות אלה והדיווח עליהן והן במסגרת מיצוי ההליכים שננקטו נגד העבריינים. אחת הסיבות לכך היא שחברי רשויות המשמעת הפנים-מוסדיות נבחרים מקרב חברי סגל המוסד. הדבר יכול להקשות עליהם לנקוט הליכים משמעתיים באופן בלתי תלוי נגד עמיתיהם, חברי הסגל.
כדוגמא מוצג בדוח מקרה מאוניברסיטת ת"א בו הגיש סטודנט תלונה נגד חבר סגל בגין הטרדה מינית במרץ 2015. בבירור שנעשה הוחלט לסיים את תפקידו של חבר הסגל עם סיום המינוי שלו באוניברסיטה. לפיכך הפסיק הרקטור את הבירור.
משרד מבקר המדינה העיר כי ההחלטה נוגדת את תקנון המשמעת וכי הטרדה מינית היא עבירה פלילית על פי החוק. בחלק המסקנות מציע המבקר כי המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) תקים גוף משמעת אחד לכלל חברי הסגל במוסדות השונים אשר יהיה בלתי תלוי בחברי הסגל ובהנהלת המוסדות.
בקרב הסטודנטים במוסדות אלה ישנה בשנים האחרונים מגמת גידול בהיקף עבירות המשמעת בחלק גדול מהמוסדות שנבדקו. בדוח המבקר נטען כי בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית והכמות העצומה של מידע ברשת מרבית עבירות המשמעת שנעשו על ידי סטודנטים היו העתקה או רמאות במבחן והעתקה או רכישה של עבודות מהאינטרנט. עוד מציינים בדוח כי למוסדות אין כלים מספיקים כדי להתמודד עם מציאות זו וכי רק למיעוט מהמוסדות האקדמאים יש אמצעים תכנים לבדיקת העתקה של עבודות.
