קרן קיימת לישראל (קק"ל) קיבלה החלטה אתמול (שני) על העברת תקציב בסך 750 מיליון שקלים לקיבוצי העוטף וגבול הלבנון במטרה לזרז את תהליכי השיקום של היישובים. קיבוץ ניר עוז צפוי לקבל לבדו עשירית מהסכום, 75 מיליון שקלים, במטרה לזרז את שיקום המבנים ובניית השכונות החדשות בקיבוץ.
ההחלטה על העברת הכספים הגיעה לאחר מהלך ארוך שאושר בדירקטוריון הקרן לנתב את תקציבי הקרן שיועדו לתת מענה לצרכים קצרי הטווח של התושבים ביישובים שנפגעו, לעבר מטרות ארוכות טווח. על פי פרסום הקרן, הכספים יועברו לקידום מיזמים כלכליים, חינוכיים ורווחתיים ביישובים והמועצות בעוטף עזה ובגבול הצפון. התנועה הקיבוצית צפויה לקבל כ 115 מיליון שקלים מהתקציב במטרה לקדם בנייה של מגורים ייעודיים לקליטת משפחות חדשות ביישובי הגבול.
ההודעה על ההקצאה הכספית פורסמה במשותף על ידי מראש הממשלה, בנימין נתניהו ויושבת ראש קרן קיימת לישראל, יפעת עובדיה לוסקי. לטענת ראש הממשלה, את ההחלטה להקצות את הכסף הביא לשולחנה של קק"ל לאחר ביקורו בקיבוץ לפני כחודש, שם חברי הקיבוץ סיפרו לו על התמהמהות בהגעתם של תקציבי השיקום שנמשכת חודשים.
באפריל השנה, הודיעה מנהלת תקומה, האחראית על שיקום יישובי העוטף, שתקצה כ-350 מיליון שקלים לשיפוץ של מבני קיבוץ ניר עוז ולבנייה מחדש של 230 דירות, תוך התחייבות לכיסוי כל העלויות הנדרשות לשיקום בעתיד. ההקצאה הראשונית שהובטחה לקיבוץ עמדה על 200 מיליון שקלים, אך הנהגת ניר עוז דרשה סכום כפול מזה, ולאחר מאבק מול המדינה האוצר החליט להגדיל את הסכום.
ביום חמישי האחרון, עם הנחת אבן הפינה לשכונה החדשה בקיבוץ, חברי ההנהגה העבירו ביקורת על כך שהמדינה טרם העבירה את הכספים הנדרשים והקיבוץ נאלץ להסתמך רק על הפילנתרופיה. בניר עוז טרם התייחסו באופן רשמי להודעה, אך על פניו, כספי קק"ל, המגיעים ממקורות עצמאיים של הקרן ואינם קשורים לכספי המדינה, אמורים להתווסף לאותם 350 מיליון שקלים שהובטחו. עם זאת, קיים חשש כי משרד האוצר אוצר ידרוש לקזז את הסכום שניתן לניר עוז מכספי קק"ל מתוך תקציב הסיוע הכללי, בטענה שהכסף נועד לאותן מטרות.
