בית הדין הארצי לעבודה קבע כי בחישוב שווי רכב לצורך קביעת הזכאות או אי הזכאות לקצבת הבטחת הכנסה, יידרש המוסד לביטוח לאומי לקחת בחשבון גם את הקילומטרז' של הרכב. בכך, הפך בית הדין הארצי בהרכב שופטים מורחב, פסק דין שניתן באותו בית דין עצמו רק לפני כארבע שנים.
עד שנת 2012 מי שהחזיק ברכב לא היה זכאי כלל לקצבת הבטחת הכנסה. בעקבות פסק דין של בג"ץ שהובילו המוסד לביטוח הלאומי ומשרד האוצר, בוצע תיקון בחקיקה שאפשר לבעלי רכב עד שווי מסוים קבלה של קצבה.
הבטחת הכנסה היא קצבה שזכאים לה תושבים שאינם עובדים, ואינם זכאים לתשלומים אחרים. החוק קובע כי אחד התנאים לקבלת הקצבה הוא שאין ברשות התובע רכב בשווי יותר מ-44,611 שקלים. במסגרת ההליך, ערער תובע הקצבה על החלטת הביטוח הלאומי לשלול לו את הקצבה, מכיוון שהביטוח הלאומי העריך את שווי הרכב שלו בכ-72 אלף שקלים, בעוד לטענתו שווי הרכב, בחישוב המביא בחשבון את הקילומטרז' שעבר ומספר הבעלויות הקודמות עליו, הינו כ-40,986 שקלים – נמוך מהשווי השולל זכאות.
בית הדין הארצי דן כבר בסוגיה דומה ופסק באוגוסט 2021, בדעת רוב שנכתבה על ידי השופט אילן איטח, המכהן כיום כממלא מקום נשיאת בית הדין הארצי, כי הביטוח הלאומי אינו צריך להתחשב בקילומטרז' של הרכב בקביעת שוויו. איטח טען כי נתון הקילומטראז' חסר עבור רכבים חדשים; כי הוא נרשם ברישיון הרכב רק במהלך הטסט השנתי ולכן איננו משקף את הנתון הרלוונטי במועד התביעה של הבטחת ההכנסה (בניגוד לנתונים אחרים כסוג הרכב, מועד העלייה לכביש ומספר הידיים שהחליף); כי במקרים בהם הקילומטרז' נמוך הדבר עשוי דווקא להעלות את שווי הרכב ולפגוע בזכאותו של מבקש הקצבה וכי מבחינה מנהלית יש קושי להציג את נתוני הקילומטרז' העדכניים במועד חישוב שווי הרכב. דעתו זו נתמכה אז על ידי השופטת לאה גליקסמן שישבה אז בהרכב, ונציג הציבור מטעם העובדים ירון לוינזון. מנגד, השופט מיכאל שפיצר ונציג הציבור מטעם המעסיקים אברהם הוכמן, סברו גם אז בדעת מיעוט כי יש לקחת בחשבון גם את הקילומטרז' בקביעת השווי.
כעת, החליט בית הדין פה אחד בהרכב מורחב של חמישה שופטים ושני נציגי ציבור, בהם גם מ"מ הנשיאה אילן איטח והשופטת גליקסמן החתומים על פסק הדין הקודם בנושא – להפוך את ההלכה הקיימת ולהורות לביטוח הלאומי להתייחס גם לקילומטרז' של הרכב – ובתנאי שנרשם ברישיון הרכב. בפסק הדין, שנכתב על ידי השופט דורי ספיבק הובהר כי בניגוד להצעת דעת המיעוט בפסק הדין הקודם – לא יתאפשר למבוטח להציג למוסד לביטוח לאומי קילומטרז' אחר מזה הרשום ברישיון הרכב, בהתאם לטסט האחרון, וזאת שכן הדבר יסרבל ויקשה מאוד על תהליך קביעת שווי הרכב המבוצע באופן ממוחשב בביטוח הלאומי פעמיים בשנה, למספר גדול מאוד של מקבלי הקצבה. עוד הבהיר בית הדין, כי פסק הדין לא יחול רטרואקטיבית, אלא רק באופן עתידי החל מה-1 בינואר 2026 (זאת, למעט המערער אשר הגיש את התביעה בנושא).
תגובת הביטוח הלאומי: "קצבאות הבטחת הכנסה ניתנות כרשת ביטחון סוציאלית אחרונה למי שאין להם הכנסה מכל מקור אחר. הביטוח לאומי לא יכול לשנות את תקנות הבטחת הכנסה, כיוון שזו גמלה מהאוצר ולהליך לא צורף משרד האוצר, שהוא היחיד הרשאי לתקן את התקנות".
עוד נמסר מהביטוח הלאומי: "פסק הדין הפך את הפסיקה של עצמו מלפני ארבע שנים, וקבע שקילומטרז' הוא משתנה רלוונטי לקביעת זכאות לגמלה, למרות שאין דרך לבחון קריטריון זה באופן שוטף והוא יכול להטיב ולהרע באותה המידה עם האזרחים. כמו כן, לפני הפסיקה הביטוח הלאומי התבסס על מידע קבוע כגון: שנת ייצור, גודל מנוע, מספר ידיים שהחזיקו בו, סוג הרכב וכיוצא בכך, והפך את התהליך לפשוט, שקוף ואוטומטי כאשר המידע נלקח ממשרד הרישוי ולא דרש טופסולוגיה. כעת, עובדי הביטוח הלאומי יידרשו להתעסק עם בדיקות שמעולם לא הגיעו לפתחם באופן זה".
בנוסף, לפי המוסד לביטוח לאומי, התוצאה שלפיה הקילומטרז' ייבחן פעם בשנה על פי רישיון הנהיגה, לא יביא לקביעה מדויקת ועלול לפגוע באותה מידה שהוא מיטיב. "אצל חלק הקילומטרז' גבוה ואצל חלק נמוך. הנתונים מראים שרוב מקבלי הבטחת הכנסה אינם יכולים להחזיק רכב במצבם הכלכלי, כך שפסק הדין לא רלוונטי עבורם".
