השר לשיקום הצפון והעוטף, זאב אלקין, חשף הבוקר (רביעי) בוועדת הכלכלה של הכנסת כי הוא שוקל לקדם את הקמתה של מנהלת לשיקום הצפון במתכונת דומה למנהלת תקומה בדרום. "אי אפשר להמשיך במצב הנוכחי", אמר אלקין. "יש לנו מחסור משמעותי בתקנים ונדרש גוף שידע לפקח על ביצוע השיקום".

אלקין, שמכהן כשר במשרד האוצר, מתח ביקורת על היעדר מנהלת בצפון ועל הצורך בהקמתה, עם כניסתו לתפקיד בחודש נובמבר. במצב הנוכחי כיום בצפון, קיים מטה שהוקם במטרה לגבש את תוכנית השיקום ואשר מונה עשרה עובדים בלבד, בעוד שבמנהלת תקומה בדרום עובדים יותר מ-80 עובדים מקצועיים, האמונים על ניהול כלל מערך השיקום.

באוצר מתנגדים להקמת מנהלת בצפון מסיבות תקציביות וניהוליות, בין השאר בגלל העצמאות התקציבית והביצועית הנרחבת שיש למנהלת תקומה. למרות שההצעה להקים מנהלת צפונית עלתה כבר באפריל 2024, עם הפעלתו של מטה הצפון – המהלך לא קודם על ידי הממשלה.

לטענת אלקין, בנקודת הזמן הנוכחית של תהליך השיקום, המציאות מחייבת הקמתו של גוף מפקח כדי שכל הכספים שאושרו ויאושרו בעתיד יגיעו ליעדם, ועל מנת שתהליכי השיקום ארוכי הטווח יעמדו במטרתם, שהיא הכפלתם של תושבי האזור בפרק זמן של עשור.

עם סיום העבודה על תוכנית הצפון ואישורה בממשלה בשבועות האחרונים, עלתה בעיה חמורה מהשטח. התוכניות לשיקום, המתוקצבות ב-15 מיליארד שקלים ושמתוכננות להיפרס על פני חמש שנים, כוללות נושאים מגוונים. המשמעות היא שיהיו אחראים על הוצאת התוכניות לפועל מספר רב של משרדי ממשלה, שיידרשו לתת מענה לכלל הצרכים שמפוזרים על כ-100 יישובים ואזורי תעשייה, בשטח הגדול פי חמישה מהעוטף.

מטה תנופה לצפון חשף בוועדה את נתוני החזרה ליישובי הצפון, אשר עומדים כיום על 80%, כ-51 אלף תושבים, שפונו בתחילת המלחמה. קריית שמונה ו-13 יישובים נוספים, שברובם המוחלט הם יישובים צמודי גדר, מוגדרים ככאלה שאחוזי השיבה אליהם נמוכים באופן משמעותי מהממוצע (פחות מ-69%).

אלקין טוען כי מלבד המשקל המכריע שהיה להתנהלות ההנהגות המקומיות בתהליכי חזרת התושבים ליישובים הצפוניים, ממצאים ראשוניים מהשטח מראים כי יישובים עם נתוני חזרה נמוכים יותר, נמצאים ביחס ישיר עם יישובים שבהם יש נוכחות גבוהה של שוכרים. כלומר שוכרים חוזרים להתגורר בצפון אך לא ביישובים הללו. "הם רואים שהיישוב לא מספיק מוכן ושוכרים במקום אחר", מסביר אלקין.

בעיית השוכרים ויישובים צמודי הגדר הייתה מוכרת כבר חודשים, אך המדינה התעכבה בקידום התוכנית הייעודית ליישובים הללו, בטענה כי ישנם קשיים משפטיים בהגדרתם יישובים צמודי גדר, שכן ללא הגדרה כזו המדינה ידעה לתמוך בהם רק בהעברת תמיכות כספיות למועצות האזוריות, בניגוד לעוטף – שם מנהלת תקומה יודעת לעבוד מול כל יישוב והצרכים הפרטניים שלו.

אלקין הוסיף כי תוכנית השיקום ל-28 היישובים צמודי הגדר שאושרה בחודש שעבר, ושעלותה נאמדת במיליארד שקלים, התעכבה במשך חודשים בגלל ויכוחים משפטיים בין הצבא ומשרדי הממשלה. את ההשלכות לכך, לדברי אלקין, ניתן לראות, בין היתר, בנתוני השיבה. "היישובים הללו הם בראש סדר העדיפויות של המדינה, נצטרך לעבוד קשה ומהר כדי למנוע בריחה".