נשיא צרפת עמנואל מקרון הודה שצרפת ניהלה בקמרון מלחמה שהתאפיינה ב"אלימות דכאנית" לפני ואחרי שהוכרזה עצמאות המדינה ב־1960 – כך עולה ממכתב שכתב מקרון ושפורסם שלשום (שלישי). זו הפעם הראשונה שצרפת מודה באופן רשמי כי דיכוי תנועת העצמאות של קמרון הייתה מלחמה.
במכתב לנשיא קמרון, פול ביאה, שנשלח ב-30 ביולי, כתב נשיא צרפת כי "היום מוטל עליי לקחת על עצמי את תפקידה ואחריותה של צרפת באירועים אלה". עם זאת, מקרון לא התנצל ולא הזכיר שום צורה של פיצויים.
המכתב לווה בדו"ח ממצאי הוועדה המשותפת צרפתית-קמרונית שחקרה את דיכוי תנועות העצמאות הקמרונית בתקופת הקולוניאליזם בין השנים 1945 ל-1971.
בדו"ח מפורטים גם פשעים שבוצעו על ידי הנשיא וראש הממשלה אחמדו אחידג'ו, שהיה בן בריתה של צרפת במהלך שלטונה בקמרון בשנים 1975 ל-1982 – לאחר קבלת העצמאות. באותה תקופה כיהן הנשיא הנוכחי פול ביאה כיהן כראש הממשלה.
הנשיא מקרון: "ההיסטוריונים של הוועדה קבעו בבירור כי התרחשה מלחמה בקמרון, שבמהלכה ביצעו הרשויות הקולוניאליות הצרפתיות וכוחות צבא צרפת צורות שונות של דיכוי אלים בכמה אזורים במדינה. המלחמה שנמשכה מעבר לשנת 1960, בתמיכת צרפת בפעולות שננקטו על ידי הרשויות הקמרוניות העצמאיות.
בשנת 1884, האזור המכונה כיום קמרון הפך למושבה הגרמנית קמרון. במהלך מלחמת העולם הראשונה, כוחות בריטיים וצרפתים כבשו את השטח, אשר חולק מאוחר יותר ביניהם על ידי חבר הלאומים לאחר תבוסתה של גרמניה ב-1919. הרפובליקה של קמרון קיבלה עצמאות מצרפת ב-1960, וחלק מקמרון הבריטית הצטרפה אליה. שני שליש מאוכלסייתה המונה כ-30 מיליון נפשות, הם נוצרים בעוד השליש הנותר מוסלמים. קמרון נחשבת עד היום לאחת המדינות הרודניות והמושחתות ביותר בעולם.
