מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד הודיעה השבוע שעובדי ההוראה לא ישתתפו בתוכנית יום חינוך ארוך (יוח"א) החל משנת הלימודים הבאה, תשפ"ז. שפועלת בגני ילדים ובתי ספר יסודיים בכ-100 רשויות מקומיות, ובמסגרתה מוארך יום הלימודים עד סביבות השעה 14:00 והתלמידים מקבלים ארוחת צהריים מסובסדת.
בדיון ועדת החינוך בכנסת שנערך ברביעי אמרה בן דויד שהתוכנית פוגעת במעמד המורה "ולכן המורים לא יהיו חלק מתוכנית זו. הפכו את המורים למלצרים ולעובדי ניקיון. הם נאלצים להתמודד עם בעיות אלימות. הגיע הזמן לשנות תוכניות ישנות ולהתאים את התוכניות לאתגרים של המציאות הנוכחית".
תכנית יום חינוך ארוך מופעלת על ידי הרשויות המקומיות. לכן, לטענת הסתדרות המורים, ניתן להחליט כי עובדי ההוראה אינם מפעילים את התוכנית. ייתכן כי זו תהיה סוגיה בדיונים לקראת הסכם שכר חדש בין הסתדרות המורים ומשרד החינוך, מאחר שההסכם הנוכחי יסתיים בדצמבר 2026.
בימים אלו נדונה עתירה מנהלית של 47 הורים מהמועצה האזורית לב השרון שמתנגדים להחלטתה של המועצה לבטל את יום הלימודים הארוך במועצה. ההורים, המיוצגים על ידי עו"ד אלה בן דור ממשרד ליפא מאיר ושות', טוענים כי הליך הוצאת המועצה האזורית מהצו של שר החינוך המונה את רשימת היישובים בהם מתקיים יום חינוך ארוך לא היה תקין.
לא כל כך ארוך ולא בכל הארץ
מקורו של יוח"א הוא בחוק 'יום לימודים ארוך' משנת 1997, שהוצע על ידי ח"כ לשעבר מאיר שטרית. מטרתו היא, כלשון החוק :"לתת הזדמנות שווה בחינוך לכל ילד בישראל כדי להביאו למיצוי מרבי של כישרונותיו". החוק קובע כי מסגרות בהן נקבע יום לימודים ארוך ילמדו במהלך 4 ימים בשבוע לפחות 7 שעות, ביום אחד באמצע השבוע ילמדו עד 5 שעות לכל היותר וביום שישי ילמדו 4 שעות לכל היותר. בבתי ספר בהן מופעלת תכנית 'אופק חדש' ילמדו בארבעת ימי הלימודית הארוכים לכל הפחות 7 שעות. למרות שהזנה קבועה כחלק מהחוק, לרוב ארוחת צהריים נכללת במסגרת הארכת יום הלימודים.
בחוק המקורי נקבע שיום הלימודים הארוך יתקיים בכלל מערכת החינוך, אך בשל התנגדות משרד האוצר לתקצב את התכנית בכל הארץ נקבעה בחוק ההסדרים הוראה זמנית לפיה החוק ייושם רק ביישובים שיקבע שר החינוך באישור ועדת החינוך בכנסת. מאז, ה"זמני" הפך לקבוע: ב-28 השנים שחלפו מאז שנחקק החוק הוארכה ההוראה הזמנית הזו אחת לכמה שנים.
מאז חקיקת החוק עודכנה מספר פעמים רשימת הרשויות המקומיות בהן הוא חל, בעיקר יישובים בפריפריה הגיאוגרפית או חלשים כלכלית. הצו העדכני ביותר הוא ב-2007, והוא מונה 92 רשויות מקומיות. חלק מהרשויות המקומיות בהן מיושם יום הלימודים הארוך הן אופקים, מועצה אזורית אשכול, שכונות מסוימות בטבריה ועוד.
התשלום על הזנה במסגרת יום הלימודים הארוך מפוקח על ידי משרד החינוך ומאושר כל שנה בוועדת החינוך של הכנסת בדיונים על תשלומי הורים.
בימים אלו נדונה עתירה מנהלית של 47 הורים מהמועצה האזורית לב השרון שמתנגדים להחלטתה של המועצה לבטל את יום הלימודים הארוך במועצה. ההורים, המיוצגים על ידי עו"ד אלה בן דור ממשרד ליפא מאיר ושות', טוענים כי הליך הוצאת המועצה האזורית מהצו של שר החינוך המונה את רשימת היישובים בהם מתקיים יום חינוך ארוך לא היה תקין.
מהעתירה עולה שלא רק היישום החלקי של התוכנית בעייתי אלא גם הגדרת יום החינוך הארוך. במועצה אזורית לב השרון, לדוגמה, שלושה ימי לימודים בשבוע נגמרים ב-14:15 ,יומיים נוספים מסתיימים ב-13:30 וביום שישי לומדים התלמידים עד 11:45. שעות אלו אינן תואמות ליום עבודה במשק, כך שלמרות קיומו של יום החינוך הארוך, נדרשת מסגרת נוספת לילדים לאחר שעות הלימודים כמו צהרונים. אמנם ביישובים בדירוג כלכלי-חברתי נמוך המדינה מסבסדת באופן מלא את הצהרונים, אך עדיין מדובר בשתי מסגרות נפרדות.
