יורש העצר הירדני, חוסיין בן עבדאללה, הודיע אתמול (ראשון) כי השירות הצבאי יחזור להיות חובתו של כל אזרח צעיר במדינה, 34 שנים לאחר ביטול חוק גיוס החובה בממלכה, כך דווחו כלי תקשורת ירדניים.
הבוקר הודיע דובר ממשלת ירדן, מוחמד אלמואמני, כי תכנית הגיוס לצבא ירדן תגדל בהדרגה. במסיבת עיתונאים שקיים ברבת עמון, הסביר אלמואמני כי צבא ירדן יגייס תחילה רק 6,000 צעירים, לאחר מכן 10,000, ובהמשך בעוד כמה שנים יעלה מספר המגויסים עד שצבא ירדן יצליח לקלוט את הרוב המכריע של הצעירים שתנאי השירות חלים עליהם. אלמואמני הדגיש כי המועמדים לגיוס הם ירדנים ממין זכר, ילידי שנת 2007 שהגיעו לגיל 18 באחד בינואר 2026, והם ייבחרו במדגם אלקטרוני.
חוק הגיוס שהונהג בירדן עד 1991 חייב את כל הגברים בני 18–40 לשרת בצבא במשך שנתיים. החוק בוטל בתקופה בה נערכו שינויים גאו-אסטרטגיים גדולים במזרח התיכון לאחר נפילת ברית המועצות, במסגרתם ארצות הברית הגדילה את כוחותיה באזור, הכוללים אלפי חיילים המשרתים בירדן. הסכם השלום שחתמה ירדן עם ישראל בשנת 1994 הביא אותה למצב של יחסי שלום עם כל שכנותיה.
אתמול, בשיחה עם צעירים במחוז אירביד, אמר יורש העצר כי על הירדנים להיות מוכנים לשרת ולהגן על ארצם. הוא ציין כי דורות קודמים שגויסו הכירו בערך השירות הצבאי לבניין החוסן הלאומי והאחדות. "שירות לאומי מחזק את הזהות ומעמיק את הקשר בין צעירים למולדתם".
מוקדם יותר החודש גינתה ירדן את דבריו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בראיון עם שרון גל לרשת I24NEWS, בהם הביע תמיכה ברעיון של "ישראל השלמה", אולם לא נאמר בראיון למה הכוונה. בתקשורת הישראלית פרשו זאת כאילו נתניהו תמך בכיבוש חלקים מירדן, סוריה ולבנון. במשרד החוץ הירדני הגיבו בחריפות, ואמרו כי דבריו של נתניהו "מהווים הסלמה פרובוקטיבית ומסוכנת, איום על ריבונותן של מדינות והפרה של המשפט הבינלאומי ואמנת האו"ם".
