
המתווה הנוכחי לשיקום הצפון אינו מאפשר לצפת, לחצור הגלילית ולראש פינה להשתקם מנזקי המלחמה וקובע עדיפות תקציבית מובהקת ליישובים עד 9 ק"מ מהגבול, כך טוענים ראשי הרשויות שיצאו למאבק נגד החלטת הממשלה.
"מדינת ישראל החליטה שהיא מבצעת חלוקה שרירותית בגליל", הצהירו אתמול (שני) שלושת ראשי המועצות הצפוניות, מיכאל קבסה מחצור הגלילית, יוסי קקון מצפת ומוטי חטיאל מראש פינה. לדבריהם, מכיוון שהיישובים שלהם לא פונו לאורך המלחמה, שגרת המלחמה פגעה קשות בחוסן היישובי, עם נזקים פיזיים כבדים וצרכים ציבוריים רבים שנותרו ללא מענה. "המדינה שכחה שקו 9-0 הוא קו ביטחוני טכני של תיאום עורף והפכה אותו לקו שחורץ גורלות של יישובים רבים".
לאחר חודשים של דחיות, בין היתר בגלל קשיים משפטיים להגדיר מהו תחום קו העימות בצפון, החלטת הממשלה לשיקום יישובי הצפון, שאושרה לפני חודש, קבעה מסגרת תקציבית של 15 מיליארד שקלים שיעברו ליישובי הצפון בשנים הקרובות. חלק מהכספים כבר עברו במענקי החזרה לתושבים המפונים ובתקציבים של מאות מיליוני שקלים לסיוע שוטף ליישובי ולמועצות קו הגבול ולעסקים בהם, אך רוב הכספים מיועדים למטרות ארוכות טווח להשקעה במיזמים ציבוריים וכלכליים.
על פי החלטת הממשלה, רוב הכסף, כ-12 מיליארד שקלים, יועברו ליישובים שהגדירה המדינה יישובי קו העימות. אלו יזכו להטבות בתחום התעסוקה וההשקעות מצד המדינה ל-10-7 שנים הקרובות. 3 מיליארד שקלים נוספים יעברו לתוכניות השקעה כלכליות וציבוריות ארוכות טווח ליישובים צפוניים נוספים במרחק של יותר מ-9 ק"מ מהגבול. לא ברור עדיין למי יינתנו הכספים – לכלל היישובים שספגו נזק כבד במלחמה כולל הקרובים יותר לגבול, כמו חצור הגלילית וצפת, או לרחוקים יותר, כמו עכו וכרמיאל, שייצטרכו לחלק ביניהם את התקציב.


