מקומות העבודה, ובמיוחד שלב חיפוש העבודה, הם הזירה הבולטת ביותר לאפליה, לפי סקר השוויון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2025, שממצאיו הראשונים פורסמו היום (שלישי). כשליש מהנשים דיווחו כי חוו אפליה על רקע מין במקום העבודה בשנה האחרונה, ו-27% נתקלו באפליה בעת חיפוש עבודה.

פער בולט נחשף גם בנוגע לגיל: 18% חוו אפליה במקום העבודה בשל גילם, ו-44% נתקלו בה בעת חיפוש עבודה. נשים נפגעות יותר מגברים גם מאפליה על רקע מצב משפחתי (12% לעומת 5%) וכן לאום ושפה (15%-16% בקרב נשים לעומת 9%-10% בקרב גברים).

מקומות העבודה אינם רק זירה שתובעת שוויון הזדמנויות, אלא גם השטח שבו תחושות אי-השוויון מתחדדות ביותר. הנתונים מצביעים על כך שהשוק הישראלי מתקשה לספק מרחב שווה לנשים, לקבוצות מיעוטים ולאנשים מבוגרים המחפשים עבודה.

כ-90% סבורים: בישראל קיימת אפליה על רקע דתי ועדתי

מעבר לתעסוקה, הדו"ח חושף כי אפליה ניכרת גם בתחומים אחרים. 7% דיווחו על אפליה בשל מוגבלות, בעיקר במרחב הציבורי: 43% חוו אותה בחנויות או במסעדות, ו-35% בתחבורה ציבורית או בפארקים. כרבע מהגברים ושיעור מעט נמוך יותר בקרב נשים דיווחו על אפליה בשל דעות פוליטיות, רובה ברשתות החברתיות (40%) ובעבודה (30%). כ-10% חוו אפליה על רקע שירות צבאי או אי-שירות, בעיקר בעבודה ובהליכי קבלה לעבודה.

קרוב ל-90% מהציבור סבור כי אפליה קיימת בישראל לעיתים קרובות או לפחות מדי פעם, בעיקר על בסיס דת, מוצא, צבע עור או שפה. תחושת האפליה הגבוהה של נשים חוזרת ברוב המדדים, בשל היותן נשים אך גם בשל עילות אחרות.

לצד הממצאים הקשים, הסקר משרטט גם תמונה מורכבת של עמדות הציבור. בעמדות לגבי שוויון מגדרי קיים קונצנזוס רחב: יותר מ-70% משיבים כי גברים צריכים לשאת באחריות שווה לנשים על הבית ועל גידול הילדים, ורוב הציבור אינו רואה חשיבות יתרה בהשכלה אקדמית לגברים לעומת נשים. עם זאת, 16% מהגברים ו-11% מהנשים סבורים שגברים הם מנהיגים פוליטיים טובים יותר.

כחמישית מהאוכלוסייה מרגישים חוסר נוחות לגור ליד להט"ב, וכרבע אינם רוצים לגור ליד אסירים בתהליך שיקום או אנשים בגמילה. לעומת זאת, דווקא במישור התעסוקתי הרשמי, 70% מהמשיבים אמרו כי ירגישו בנוח לעבוד לצד מי שמוצאו, צבע עורו או שפתו שונים משלהם.