מאובן בן 140 אלף שנה שנמצא במערת הגדי בכרמל ב-1931 הוא בעל מאפיינים של האדם הניאנדרטלי לצד מאפיינים של אדם בן זמננו (הומו ספיאנס), כך עולה ממחקר ישראלי חדש שפורסם היום (רביעי). החוקרים מאוניברסיטת תל אביב סבורים שהדבר מעיד על זיווג בין הקבוצות, בתקופה מוקדמת בהרבה משהיה ידוע עד כה.
המחקר נערך בהובלת פרופ' ישראל הרשקוביץ מהפקולטה לרפואה ומדעי הבריאות ע"ש גריי באוניברסיטת תל אביב ואן דמבריקורט-מלסה מהמרכז הלאומי הצרפתי למחקר. ממצאי התגלית התפרסמו בכתב העת l’Anthropologie.
הניאנדרטלים היו אוכלוסייה של בני אדם שחיה במקביל להומו ספיאנס, ונכחדה לפני כ-40 אלף שנים. במדע קיימות תיאוריות שונות לגבי נקודות הדמיון והשוני באורח החיים וביכולות הקוגנטיביות בין הניאנדרטלים להומו ספיאנס, ולגבי הסיבות שהניאנדרטלים נכחדו וההומו ספיאנס שגשג.
"מחקרים גנטיים מהעשור האחרון מראים ששתי הקבוצות הללו החליפו גנים ביניהן", מסביר פרופ' הרשקוביץ. "גם היום חלק מהגנום שלנו, 2 עד 6 אחוזים, הוא ממקור ניאנדרטלי. אבל חילופי הגנים הללו מתייחסים לתקופת זמן מאוחרת בהרבה: 60,000 עד 40,000 שנה לפני זמננו. כאן מדובר במאובן אנושי בן 140,000 שנה". המשמעות היא שיחסי הגומלין בין אוכלוסיות האדם השונות, הכוללים התרבות, התחילו הרבה יותר מוקדם משהיה ידוע עד כה.
המאובן שנחקר הוא של ילד כבן 5. החוקרים סרקו את הגולגולת והלסת של אותו מאובן במיקרו-סי.טי, ומהסריקות הרכיבו מודל תלת מימדי. מסקנתם הייתה שבניגוד לסברה עד כה, הילד אינו הומו ספיאנס "מלא", אלא ניכרים בו מאפיינים של גנים ניאנדרטלים. "לגולגולת של הילד, שבצורתה הכללית מזכירה הומו ספיינס, יש מערכת אספקת דם תוך-גולגולתית, לסת תחתונה ומבנה אוזן פנימית האופייניים לניאנדרטלים", אמר פרופ' הרשקוביץ', "המאובן שמצאנו הוא העדות הפיזית הקדומה ביותר הידועה כיום לזיווג בין ניאנדרטלים להומו ספיינס".
במחקר נכתב כי לגילוי יש השלכות גם על הפרה היסטוריה של מנהיג הקבורה. "בניגוד לפרדיגמה הרווחת", כך נכתב, "לא ניתן לייחס את פרקטיקות הקבורה המוקדמות ביותר באופן בלעדי להומו סאפיינס ולא לניאנדרטלים. פרק חדש נפתח הן לגבי מקורות טקסים אלו, והן לגבי המניעים לקיימם".
