שרי הביטחון של מדינות נאט"ו דנו אתמול (רביעי) בערבויות הביטחון שהם יכולים להציע לקייב כדי לסייע לגיבוש הסכם שלום שיסיים את המלחמה בת שלוש השנים של רוסיה באוקראינה, כך אמר האדמירל האיטלקי ג'וזפה קאוו דראגונה, יו"ר הוועדה הצבאית של נאט"ו. לדבריו, 32 שרי ביטחון מכל רחבי האיחוד קיימו שיחת וידאו כחלק מהמאמץ הדיפלומטי שמובילה ארה"ב לסיום הלחימה.

הוא הוסיף כי התקיים "דיון כן" בשיחה. "הודיתי לכולם על ההשתתפות התמידית והפרואקטיבית שלהם בפגישות הללו", כתב ברשת X. "אנו מאוחדים, והאחדות הזו הייתה מוחשית היום, כמו תמיד".

ערבויות שבאמצעותן אוקראינה לא תותקף שוב בעתיד הן אחד המפתחות לכך שתסכים לחתום על הסכם שלום עם רוסיה. היא מבקשת סיוע מערבי לצבא שלה, כולל נשק והכשרה לחיזוק ההגנות שלה, והפקידים המערביים דנים בהתחייבויות שאפשר להציע.

שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב תקף את המאמצים לטפל בסידורי הביטחון באוקראינה ללא מעורבות מוסקבה. "אי אפשר להסכים עם זה שמציעים כעת לפתור סוגיות ביטחון קולקטיביות ללא הפדרציה הרוסית", אמר לברוב אתמול, לפי סוכנות הידיעות הממלכתית. "זה פשוט לא יעבוד". במסיבת עיתונאים במוסקבה עם שר החוץ הירדני איימן אל-ספאדי אמר לברוב: "רוסיה תבטיח את האינטרסים הלגיטימיים שלה בנחישות ובקפדנות".

גנרל ארה"ב אלכסוס גרינקוויץ', המפקד העליון של נאט"ו באירופה, השתתף בשיחות הוירטואליות, לדברי דראגונה. גנרל ארה"ב דן קיין, יו"ר המטכ"ל המשותף, היה צפוי להשתתף גם הוא, לדברי בכיר ביטחוני אמריקאי. קיין נפגש גם עם ראשי הצבא האירופיים בערב יום שלישי בוושינגטון כדי להעריך את אפשרויות הצבא הטובות ביותר למנהיגים הפוליטיים, לפי הבכיר הביטחוני.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נפגש ביום שישי האחרון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין באלסקה, וביום שני אירח את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ומנהיגים אירופיים בולטים בבית הלבן. אף אחת מהפגישות לא הביאה להתקדמות ממשית. טראמפ מנסה להוביל את פוטין וזלנסקי להסדר יותר משלוש שנים אחרי שהרוסים פלשו לשכנתם, אך קיימים מכשולים גדולים, בהם דרישות אוקראינה לערבויות צבאיות מהמערב כדי להבטיח שרוסיה לא תתחיל פלישה נוספת בשנים הקרובות.

"אנחנו צריכים ערבויות ביטחוניות חזקות כדי להבטיח שלום בטוח ומתמשך באמת", אמר זלנסקי בפוסט בטלגרם ביום רביעי לאחר שהפצצות טילים ואוניות רחפנים רוסיות פגעו בשישה אזורים באוקראינה בלילה.

בעלי הברית האירופיים של קייב מחפשים להקים כוח שיכול לגבות כל הסכם שלום, וקהילה של 30 מדינות, כולל מדינות אירופה, יפן ואוסטרליה, חתמה על תמיכה ביוזמה. ראשי הצבא מנסים להבין כיצד יכול הגוף הביטחוני הזה לפעול. תפקיד ארה"ב אינו ברור. טראמפ ביום שלישי פסל את האפשרות שליחת חיילים אמריקאים לעזור בהגנת אוקראינה מפני רוסיה.

רוסיה טוענת שוב ושוב כי לא תקבל חיילי נאט"ו באוקראינה. התקפות על אזורים אזרחיים בסומי ואודסה בלילה שבין שלישי לרביעי פגעו ב-15 אנשים, כולל משפחה עם שלושה ילדים קטנים, לפי הרשויות האוקראיניות. הפצצות רוסיות פגעו גם בנמלים ובתשתיות דלק ואנרגיה. זלנסקי אמר כי ההתקפות "רק מחדדות את הצורך להפעיל לחץ על מוסקבה, הצורך בהטלת סנקציות ומכסות חדשות עד שהדיפלומטיה תעבוד במלוא יכולתה".

טראמפ אמר ביום שני כי החל לארגן פגישה פנים אל פנים בין פוטין לזלנסקי, אף כי הקרמלין לא אישר בפומבי אפשרות כזו ולא הוצע מקום לפגישה. במסיבת העיתונאים במוסקבה אמר לברוב שרוסיה מוכנה להמשיך במשא ומתן עם אוקראינה בכל פורמט. הוא הוסיף כי פוטין הציע לטראמפ להעלות את רמת הייצוג במשלחות שהשתתפו בשיחות ישירות באיסטנבול, שלא הושגה בהם התקדמות. לדבריו, "חלק נפרד של השיחות צריך להיות מוקדש לבחינת ההיבטים הפוליטיים של ההסדר, לצד ההיבטים הצבאיים וההומניטריים".

אוקראינה ומנהיגים מערביים האשימו את פוטין בהארכת המשא ומתן לשלום בתקווה להשתלט על שטחים נוספים לפני כל הסדר. נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר כי הפסגה יכולה להיערך באירופה והציע את העיר ז'נבה בשווייץ. שווייץ הביעה מוכנות לארח את הפסגה.

היכולת של פוטין לנסוע לחו"ל מוגבלת מכיוון שהוא מבוקש מטעם בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג על צו מעצר ממרץ 2023 בגין חשד למעורבות בחטיפת ילדים אוקראינים. יותר מ-100 מדינות הן חברות בית הדין ויש להן חובה חוקית לעצור את מנהיג רוסיה בשטחן. שווייץ מתכוונת לבקש מבית הדין הפלילי להוציא אותה מהסנקציות כדי לאפשר את הגעתו של פוטין לפסגה, לפי בכיר בהאג שמכיר את הבקשה.