"העולם הנאו-ליברלי נגמר", כך אמר מריו דראגי, לשעבר נשיא הבנק האירופי וראש ממשלת איטליה, בנאום שנשא בשישי ברימיני באיטליה, בנושא האופק של אירופה. היום, אמר דראגי, לא ניתן להישען על השווקים להובלת הכלכלה. כדי להתמודד עם סין וארה"ב בכלכלה ולהישאר כוח גאו-פוליטי, האיחוד האירופי יידרש לרפורמה כלכלית ופוליטית, שכוללת נטילת חוב ציבורי ברמת האיחוד לצורך השקעות תעשייתיות רחבות היקף. הנאום מצטרף לדו"ח שפרסם בשנה שעברה, הקורא להשקעות ציבוריות ולפיתוח מדיניות תעשייתית, שבה המדינות והאיחוד מעורבים בכלכלה ומקדמים סקטורים בעלי חשיבות.
"כולכם גדלתם באירופה שבה מדינות הלאום איבדו את החשיבות היחסית שלהן", אמר דראגי בפנייה לאזרחי האיחוד האירופי, והציע שינוי כיוון: "הממשלות צריכות לקבוע באילו סקטורים למקד את המדיניות התעשייתית שלהן". כדי לאפשר את המדיניות התעשייתית הזו, וכדי שאירופה תוכל להתמודד בחזית הטכנולוגית עם סין וארה"ב, "הממשלות יצטרכו להסכים על מימון השקעות העתק הנדרשות לעתיד, שהנציבות האירופית מעריכה ב-1.2 טריליוני אירו בשנה".
דראגי ציין את הפעולות של ארה"ב ושל סין שחורגות מ-'כללי המשחק' של הנאו-ליברליזם, לפיהם השווקים מובילים והממשלות חלשות. ארה"ב, לדבריו, הטילה מכסים על האיחוד וגרמה לו להגביר את הוצאות ההגנה. סין הגבילה ייצוא של משאבי טבע נדירים והציפה את אירופה בעודפי ייצור. במקביל, האיחוד האירופי המשיך להישען על השווקים, איבד את השפעתו הגאו-פוליטית ונותר מאחור טכנולוגית וכלכלית.
עוד טען שהאיחוד האירופי צריך לעזוב את גישת אי-המעורבות בכלכלה שנקט בעשורים האחרונים. "בעבר נשענו על השווקים, לטוב או לרע, להובלת הכלכלה, ואילו כיום מדיניות תעשייתית רחבת היקף היא הנורמה החדשה", אמר. מדיניות תעשייתית היא מכלול צעדים שנועד לפתח סקטורים בעלי חשיבות אסטרטגית בכלכלה. צעדים כאלו יכולים לכלול סבסוד, השקעות ציבוריות, מכסי מגן ורגולציה מותאמת.
המעבר לנאו-ליברליזם, טען דראגי, היה קל יחסית. "המטרות המרכזיות היו פתיחת השווקים והגבלת מעורבות הממשלות", אמר. "תפקיד האיחוד היה בעיקרו תפקיד של רגולטור ובורר, והוא היה יכול להימנע מסוגיות סבוכות יותר של אינטגרציה פוליטית".
כדי לעמוד באתגרים הנוכחיים, דראגי גורס שדרושים שינויים מעמיקים יותר: "שינוי הארגון הפוליטי הוא חלק אינטגרלי מהיכולת של האיחוד להשיג את היעדים האסטרטגיים והכלכליים שלו. רפורמות כלכליות הן תנאי הכרחי בתהליך ההתעוררות". הוא ציין את הצמיחה הכלכלית האיטית באיחוד האירופי בשלושים השנים האחרונות.
בשנה שעברה פרסם דראגי דו"ח מקיף שהוגש לנציבות האיחוד האירופי ועסק בכושר התחרות של האיחוד האירופי בכלכלה הבינלאומית. כדי שאירופה לא תמשיך להיוותר מאחור, הוא קבע שנדרש גידול מאסיבי בהשקעות, שיגיעו מרפורמות שיעודדו בנקים ומשקיעים מוסדיים, כמו קרנות פנסיה, להשקיע בפרויקטים בעלי פוטנציאל תשואה גבוה, אך בעלי סיכון גבוה. עוד הציע דראגי ליצור אפשרות של גיוס חוב ציבורי משותף, כלומר ברמת האיחוד ולא ברמת המדינות החברות, לצורך השקעות ציבוריות. דראגי הוסיף, כפי שטען גם בנאום בשישי האחרון, שאירופה צריכה לאמץ מדיניות תעשייתית כדי להתמודד עם ארה"ב וסין.
בנאום הדגיש דראגי שני מנופים לרפורמה כלכלית: השוק האירופי והטכנולוגיה. בנוגע לשוק האירופי, דראגי טען שחסמים פנים אירופאיים מונעים מהאיחוד ליהנות מהגודל שלו. לשיטתו, הסרת החסמים האלו תשפר את היעילות בסחר ותמנע מהביקוש האדיר שהאיחוד האירופי יוצר, במיוחד נוכח הגידול הצפוי בהוצאות ההגנה, להגיע ליצרנים מחוץ לאיחוד.
בתחום הטכנולוגיה, דראגי הדגיש שוב את הפוטנציאל שטמון בגודל של האיחוד האירופי: "לאף מדינה אירופית אין את המשאבים הדרושים לפתח את הכושר התעשייתי לפיתוח תעשיות טכנולוגיות בעלות חשיבות אסטרטגית". לדוגמה, אמר שכדי להתמודד עם סין וארה"ב בתעשיית מוליכי המחצה החשובה, נדרשות השקעות עתק שיתמקדו במספר קטן של מפעלים.
את הנאום סיים דראגי בפנייה ישירה לאזרחי האיחוד, וקרא להם להפוך את הספקות לפעולה. הוא הדגיש את החשיבות המכרעת של הממשלות של המדינות החברות, אותן ממשלות שלטענתו הוחלשו החל משנות ה-80. ממשלות אלו יצטרכו להסכים על מתווה מימון משותף של השקעות ציבוריות בהיקף אדיר, ולקבוע סקטורים בעלי חשיבות אסטרטגית שאותם יקדמו.
