אמון הציבור בממשלה נמוך, האמון בצה"ל יחסית גבוה והאמון ברמטכ"ל זמיר תלוי באמירות ובמעשים שלו – כך עולה מממצאי סקר שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ומטרתו הייתה להבין את המדגם המייצג של עמדות הציבור בישראל במגוון נושאים הנוגעים למלחמה הנוכחית, בסקירה שהחלה מאז אוקטובר 2023.
הסקר בחן את עמדות הציבור בנושאים: אמון הציבור במוסדות; דעות בנושא פעילות צה"ל בעזה; סירוב לשירות צבאי; יחסי החוץ של ישראל; וחוסנה של החברה הישראלית. הסקר נערך בקרב 950 ישראלים במדגם מייצג של האזרחים בישראל.
אמון הציבור בצה"ל נותר גבוה לאורך כל התקופה, ונע ברוב הזמן שמתחילת המלחמה בין 82% ל-94% שדיווחו כי האמון שלהם בצה"ל גבוה או גבוה מאוד. במספר מקרים האמון היה נמוך מ-80%: בקיץ 2024, אז נחשפה פרשת שדה תימן, שהעמידה את צה"ל בלב המחלוקת הפוליטית בישראל, כאשר חברי כנסת פרצו לבסיס שדה תימן, ואחרים פתחו במתקפה תקשורתית נגד הפצ"רית. נקודה נוספת בה נפגע האמון בצה"ל וירד עד ל-76%, הייתה בינואר 2025, זמן קצר לפני שהחלה לצאת לפועל העסקה בה הוחזרו 38 חטופים.
האמון בממשלת ישראל לא היה גבוה בשום שלב של המלחמה, ולאורך ולאורך רוב המלחמה נע בין 22% ל-28%. שני אירועים חריגים היו בירידה באמון בממשלה ל-18%, זאת לאחר שחברי כנסת ושרים בממשלה השתתפו בפריצה לבסיס שדה תימן ותקפו בתקשורת את צמרת צה"ל, זאת מבלי שנשמעת אמירה ברורה מצד ראש הממשלה בנושא. אירוע חריג נוסף היה בעלייה משמעותית באמון ל-36%, סביב ימי המלחמה עם איראן, בה ישראל הגיעה להישגים משמעותיים והאמון בחברי הממשלה עלה מעט לאחר שדוווח רבות על כך שהם נדרשו לשמור את עניין התקיפה בסוד ואף הסתירו זאת ממשפחותיהם.
האמון בראש הממשלה בנימין נתניהו לא היה גבוה בשום שלב של המלחמה, אך לאורך כל המלחמה היה ונותר גבוה יותר מאשר האמון בממשלה ונע בין 26% ל-35%. כצפוי, בחודש שבו ישראל נלחמה באיראן, האמון בו עלה משמעותית ל-42%, ומאז ירד, לכ-36%.
האמון ברמטכ"ל אייל זמיר השתנה משמעותית מאז נכנס לתפקידו, כאשר בחודש שבו נכנס לתפקידו אחוז המדווחים על אמון גבוה בזמיר עמד על 42%, ככל הנראה בשל הטענות לכך שזמיר מונה בשל אינטרסים זרים, כמו נאמנותו האישית לנתניהו או ההסכמה לפטור את הציבור החרדי מגיוס לצה"ל. אך לאחר מספר מקרים שבהם זמיר עמד על דעתו, קרא לגיוס של ציבורים נוספים בישראל ואף התעמת עם שר הביטחון ישראל כ"ץ לאחר שהאחרון ניסה להבהיר את מרותו על זמיר באמצעות התקשורת, וזמיר ענה לו באופן חריג, האמון ברמטכ"ל עלה בהדרגה עד ל-81% בחודש יוני 2025, אך מאז ירד בהדרגה ל-70%.
האמון בדיווחי דובר צה"ל ירד משמעותית, כאשר לאורך רוב המלחמה עד חודש יולי 2024 הוא עמד על הטווח שבין 65.5% ל-88%. בחודש יולי סביב פרשת שדה תימן האמון ירד ל-60% ומאז עלה מעט, אך לא עבר את 77%.
הלחימה בעזה והשבת החטופים
בשאלה האם צה"ל ינצח או לא ינצח במלחמה בעזה, נראית מגמה שלילית ברורה, לאחר שבאוקטובר 2023 ענו 92% מהמשיבים שהם בטוחים שצה"ל ינצח. אחוז המשוכנעים בניצחון צה"ל ירד בהדרגה עד ל-77% עם עסקת החטופים הראשונה בדצמבר 2023, לאחריה עלה ל-86% וירד שוב בהדרגה ל-61% עם הדיווח על מיצוי מטרות המלחמה בעזה, העמידה של צה"ל בנקודות אותן כבש והאמירות החוזרות של נתניהו בנוגע ל"ניצחון מוחלט", שכבר לא נראו אמינות בעיניי הציבור. אחרי עלייה נוספת עד ל-76%, נצפתה ירידה ל-61% בינואר 2025 שתאמה את הירידה באמון בצה"ל, ומאז נראית מגמת עלייה מתונה ויציבה, שכעת עומדת על 72% ביטחון בניצחון צה"ל במלחמה. עם זאת, ההגדרה לניצחון נותרה לא ברורה.
בנוגע להשגת מטרות המלחמה ברצועת עזה, נראתה ירידה בקרב מי שמאמינים שהמטרות יושגו ברובן (43%) או במלואן (12.5%), לעומת החודש הקודם בו 47% סברו כי המטרות יושגו ברובן ו-12% סברו כי המטרות יושגו במלואן.
החלטת הקבינט האחרונה בנוגע לכיבוש העיר עזה והעמקת הלחימה מעלה כי 39% מהציבור חושבים שהיא לא מקדמת את השבת החטופים או את מיטוט שלטון חמאס. 26% סבורים כי היא מקרבת רק את מיטוט שלטון חמאס. 23% מאמינים כי היא מקרבת את שתי מטרות המלחמה ורק 3% מאמינים כי היא מקרבת רק את השבת החטופים. בשאלה האם ההחלטה לכיבוש עזה נובעת בעיקר משיקולים ביטחוניים, לציבור אין עמדה חד משמעית, כאשר 21% בטוחים שלא, ומספר זהה בטוחים שכן. בנוסף 28% חושבים שלא ו-24% חושבים שכן, ואילו 4% השיבו שאינם יודעים.
עם התמשכות המלחמה, יותר ויותר ישראלים מאמינים שלא קיים שיתוף פעולה יעיל בין הדרג המדיני לצבאי. אם בשנת 2023 בין 61% ל-72% האמינו שקיים שיתוף פעולה יעיל, במהלך 2024 רק 55.5%-57% האמינו בכך, וכעת באוגוסט 2025 נראה היפוך מגמה, כאשר רק 46% מאמינים שקיים שיתוף פעולה יעיל בין הגורמים, ו-49% מאמינים שלא קיים כזה.
בשאלה מה הדרך להחזיר את כל החטופים הקונצנזוס ניכר בכך ש-56% מאמינים שניתן להחזיר את החטופים רק באמצעות הסכם הכולל סיום של המלחמה, 22% חושבים שניתן לעשות זאת באמצעות הסכם גם ללא סיום המלחמה, ו-16% חושבים שניתן להחזיר את החטופים גם ללא הסכם.
כשליש מהציבור היהודי (32%) מאמינים שראוי לסרב להשתתף בלחימה מחשש לפגיעה בחטופים. מדובר בעלייה של 4 אחוזים בהשוואה לבדיקה שנערכה בחודש מאי. מנגד, 55 אחוזים סבורים שלא ראוי לסרב פקודה בשל החשש לפגיעה בחטופים, ו-13 אחוזים נוספים השיבו שאינן יודעים.
65% מהציבור היהודי בישראל מודאגים או מודאגים מאוד מבידוד של ישראל בזירה הבינלאומית בעקבות המלחמה. 33% לא מודאגים מכך. יש לציין כי אחוז המשיבים שענו בצורה נחרצת (מודאגים מאוד\לא מודאגים כלל) עלה מאז הסקר האחרון שנערך במאי.
בשאלה "עד כמה את\ה אופטימי\ת בנוגע ליכולתה של החברה הישראלית להתאושש מהמשבר ולצמוח, עד חודש מרץ 2024 האחוזים היו בין 73% ל-86%, אך בין החודשים מרץ 2024 לינואר 2025, האופטימיות לכך הייתה בין 61% ל-68% והפסימיות בהתאם. מאז ינואר 2025 נראתה עלייה באופטימיות של הציבור היהודי בנוגע לחוסנה של החברה הישראלית, וכעת האופטימיות בנוגע לצמיחה מהמשבר עומדת על 74%.
