מכסים בגובה 50% שארה"ב הטילה על מגוון מוצרים מהודו נכנסו לתוקף היום (רביעי). הדבר מאיים לפגוע קשות בסחר הבינלאומי של הודו, שארה"ב היא המייבאת הגדולה ביותר ממנה.
הנשיא דונלד טראמפ הכריז תחילה שיוטל 25% מכס על טובין מהודו, אך מוקדם יותר החודש הוא חתם על צו נשיאותי המשית 25% נוספים, בשל החלטת הודו לרכוש גז מרוסיה.
ממשלת הודו מעריכה שהמכסים ישפיעו על ייצוא בשווי 48.2 מיליארד דולר. גורמים רשמיים הזהירו שהמכסים עלולים למנוע הובלה ימית של סחורות לארצות הברית, ובכך להוביל לאובדן מקומות עבודה ולהאטת הצמיחה הכלכלית.
הסחר בין הודו לארצות הברית התרחב בשנים האחרונות, אבל נותר פגיע ונתון למחלוקות. הודו היא אחת הכלכלות הגדולות ובעלות הצמיחה המהירה בעולם. ארה"ב פטרה לעת עתה מגזרים מסוימים במשק ממכסים נוספים, בהם תרופות ומוצרים אלקטרוניים, מה שמהווה הקלה מסוימת עבור הודו.
מגזרים עתירי עבודה כמו טקסטיל, אבני חן ותכשיטים, מוצרי עור, מזון ומכוניות ייפגעו בצורה הקשה ביותר, כך עולה מהערכות של מכון המחקר 'Global Trade Research Initiative', שבסיסו בניו דלהי. "משטר המכסים החדש הוא זעזוע אסטרטגי", אמר אג'אי סריוואסטבה, מייסד מכון המחקר ולשעבר גורם רשמי בתחום הסחר בהודו. "המכסים מאיימים למחוק את נוכחותה ארוכת השנים של הודו בארה"ב, לגרום לאבטלה ולהחליש את תפקידה של הודו בשרשרת הערך התעשייתית".
הודו וארצות הברית ערכו חמישה סבבים של מתן על הסכם סחר, אבל לא הגיעו להסכמה, ומשלחת אמריקאית ביטלה את התוכנית להגיע לניו דלהי השבוע לסבב שישי. הסיבה העיקרית היא שניו דלהי לא הייתה מוכנה לאפשר ייבוא נרחב של מוצרים חקלאיים ובפרט מוצרי חלב מארה"ב, בטענה שהדבר יסכן מיליוני משרות בהודו.
ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי הבטיח בנאום בעצרת שלא ייכנע ללחץ: "עבורי, האינטרסים של החוואים, העסקים הקטנים ותעשיית מוצרי החלב הם עליונים. הממשלה שלי תבטיח שהם לא ייפגעו".
ממשלת הודו החלה לעבוד על רפורמות שמטרתן להגביר את הצריכה המקומית ולבודד את הכלכלה, כשנשקלים צעדים כמו הורדות מיסים; הלוואות בתנאים מועדפים ליצואנים; והרחבה של הייצוא לשאר העולם, במיוחד לאמריקה הלטינית, לאפריקה ולדרום מזרח אסיה. גם מו"מ הסחר המתנהל בין הודו לאיחוד האירופי עשוי לתפוס תאוצה.
